מאת: אדר' עומרי זילכה.
החגים מאחורינו, ואולי בין הכנת ארוחה אחת לשניה, קפצתם לשוק תלפיות כדי לקנות מצרך כלשהו. אבל האם אי פעם חשבתם לסייר קצת בסביבות השוק?
סביבות השוק הוא בעצם החלק התחתון של הדר, גם בגיאוגרפיה וגם בסטטיסטיקה. מספיק לעבור בין שני בחורים שכמעט הולכים מכות, בתים נטושים, מבנים מתפוררים והמון מבטים עם חשדנות בעודך מצלם כדי לדעת שבשביל המקום הזה, הדר עליון זה לוקסוס. נכון, יש כאן את הבליל ההדרניקי הידוע לשמצה של מבנים יפים, הגיון תכנוני טוב, הזנחה מטרידה ותחושה של התפעלות וכעס יחד. אבל איפושהו, אני מרגיש שכשמדברים על הדר, אף פעם לא מתייחסים לחלק הזה של השכונה וגם כאן יש כמה דברים ששווה לראות. לצערי, אני מציין רק כמה מבנים מתוך הרבה שהיה אפשר לציין וכמו כן, רק כמה תחושות שעלו בי מתוך המון תחושות שהמקום מעלה. לטובה ולרעה.
נתחיל בצמד המבנים ברחוב ברזילי 16-18, בני שלוש קומות כל אחד, שניהם מבנים המשלבים אלמנטים של באוהאוס (ניקיון צורני, חדר מדרגות מודגש עם חלונות) עם אלמנטים של ארט-דקו (משחק גיאומטרי בגגון הכניסה למבנה ובשער אליו). נכון, אתם צריכים להרכיב את המשקפיים הורודים שלכם ולהסיר את התוספות, תריסי האלומיניום ולצבוע מחדש בלבן על מנת שהמבנים יקבלו את הWOW המגיע להם. אבל גם בלי היכולת לעשות את כל אלו, נכון שהם פשוט יפים? אני רק מצטער שלא הייתה לא היכולת לצלם אותם יחדיו.
אנחנו ממשיכים לרדת לרחוב השומר, כאן, במספר 12, עומד מבנה, מרשים הרבה פחות מקודמיו רק שהוא ריק לחלוטין. הוא אינו היחידי שריק בסביבתו (או בעיר), אבל דווקא הוא העלה את חמתי. לדעת שיש הרבה מבנים ריקים כאלה שיכלו בכיף לאכלס כמה משפחות, ובמקום לנסות להחיות אותם בוחרים להרוג עוד גבעות ירוקות בעיר. ככה שזה שהמלך לא חפץ ביקרך, ולשפץ פה מבנה זה לא יקר ערך לאף אחד.
בפינת הרחובות השומר, סוקולוב, סירקין ואימבר, ממש מתחת לשוק, מתרחשת חגיגה כשאת הפינה תופסים כמה מבנים בסגנון ערבי-מודרני בני שלוש קומות, עם קשתות מסוגים שונים, מרפסות זיזיות עם מעקות מסוגננים והכל בחיפוי אבן. גם העובדה שיש כמה מבנים מאותו הסוג אחד אחרי השני ושהתכנון שלהם מתייחס לפינה מעלים את קרנם. היפה בפינה הזו וגם העצוב שבהם הוא המבנה שברחוב סירקין פינת סוקולוב, מבנה שתפס את עיני בשל צריח המדרגות הבולט ממנו המעוטר בשתי קשתות קטנות בכל קומה. קשתות שאטומות עם בלוקים לכל גובהן למרות שגרים אנשים במבנה. מראה קשה, ואני לא ציני.
מצידו האחר של השוק, עומד שוב זוג תאומים, ברחוב יחיאלי 18-20, גם הם מבנים ערביים, גם הם מעוטרים בקשתות, במרפסות זיזיות ובחיפוי אבן, רק שהם גדולים ועם חדר מדרגות בולט ומכובד מקודמיו מה שגורם להם להראות ממש כמו ארמונות קטנים. אולי גם העובדה שאין אפשרות להסתכל עליהם מרחוק בשל הרחוב הצר גורמת להם להיות גדולים ומרשימים אף יותר. אפשר לנשום קצת לרווחה שרואים את החזית, שמצבה עוד בסדר, אבל כשמסתכלים מהפינה על תוספות הבניה שוב מתחשק לבכות. כמה יופי וכמה כיעור ביחד.
בדרך למטה, אחרי שכבר חשבתי שראיתי הכל, עברתי ליד כמה חצרות בסטמת יודפת שבהן פשוט היו תלי אבנים. אפילו את ההרס לא מפנים מכאן. וכשלידי עברה אישה מבוגרת עם כלב, שגרה באחד המבנים ליד, וחקרה אותי קצת מה אני מצלם, לא יכולתי שלא לחשוב, מה ואיך מרגיש מישהו שגר כאן. האם הבתים היפים שאני מספר עליהם מדגדגים לו בכלל, או שהוא רק רואה את הפתחים החסומים בבלוקים ואת תלי האבנים בחצרות?
וכדי לא לסיים את הכתבה באופן עצוב, נסיים במבנה ברחוב אבן גבירול 8, מבנה ערבי שלמרות שתי הקומות שנוספו לו אפשר לראות שהוא היה (ואולי עדיין) בית מידות מפואר. עמודי השיש הדקיקים המחזיקים את הקשתות בקומה השניה, פיתוחי האבן מסביב לחלונות, ואולי ובעיקר גובה הקומות, נותנים תחושה של הדר שכנראה פעם היה חלק ממראה השכונה הזו. אולי לזכר זה, כהומאג' נחמד, הגדרות לאורך הרחוב בעלי פיתוחים קשתיים המזכירים את הקשתות בחלק מהמבנים.
ואתם בטח שואלים, כיצד יכולה להיות כתבה על שכונה ליד השוק בלי מילה על השוק עצמו. ובכן, זה פשוט, כמה שורות בכתבה קטנה אחת לא יספיקו למבנה האדיר הזה.