להאמין בחזון הקישון?

לפני כמעט שנה נחנך פארק גשר הקישון, הנמצא סמוך לפארק הקישון (אבל ללא מעבר ביניהם).

הגישה אל הפארק היא ברכב בלבד שזה Big No No אצלי והוא ממש מנותק מכל דבר אחר. אפילו פארק הקישון סמוך למשהו (למעגנה) אבל כאן יש הרגשה של אמצע שומקום. למה החליטו למקם ולתקצב דווקא כאן פארק? הדבר קשור לחברת נמלי ישראל שקיבלה את הקמת הפארק כתנאי לאחד ממהלכי הפיתוח שלה בנמל ובסביבתו.

הפארק מכיל pump track, ספסלי ישיבה ופינות מנוחה, טיילת לאורך הנחל (קצרצרה) ואולי ובעיקר מתקני משחק. בתור מי שמבלה הרבה זמן בגני משחקים אני חייב לפרגן לבחירת מתקני המשחק מעץ ולא מתקני הפלסטיק הרגולריים. הילדים הצביעו בעד.

אני התרשמתי משני דברים עיקריים בפארק. הראשון הוא הישיבה שלו תחת הגשר (לא סתם הוא נקרא כך). בסיסי גשרים הם תמיד מקומות לא נעימים, מלוכלכים ואף פעם לא מהווים מקום שהיה איכותי, והנה כאן חלק גדול מהפארק נמצא תחת הגשר מה שמנצל שטח באופן טוב וגם מצל באופן ממש טוב! במדינה בה הקרקע הוא משאב נעלם ובעיקר בערים, המקומות האלה ראויים לתכנון ולתשומת לב.

הדבר השני שהתרשמתי ממנו הוא הנחל והנוף. להיות על פארק לאורך נחל, שהוא באמת נחל (לעומת נחלי אכזב) עם מים זורמים (גם אם לא נקיים) וברקע הכרמל והעיר, יוצרים מבטים יפים ואפילו קצת שלווה, למרות שכביש 22 עובר מעליך. השהייה במקום והמבטים האלה הביאו אותי לדמיין את תמונת העתיד של המקום - רצף של שטחים ציבוריים, חלקם פתוחים וחלקם עירוניים לאורכו של הנחל וברצף. מעין פארק הירקון שלנו. וצמוד אליהם דופן בנויה עם מגורים, שימושים שונים והרבה אנשים ופעילות. זה כמובן לא חזון שלי, אלא של תמ''א/75 - תכנית המתאר למפרץ שאושרה לפני כמה שנים ומהווה את הבסיס התכנוני לכל איזור המפרץ וסביבתו.

האופטימי שלי נורא רוצה להאמין לפארק גשר הקישון ולחזון שהוא נושא בתוכו. זה חזון פורץ דרך לעיר ולאיזור לא פחות מהחזון של חזית הים העירוני. אני נורא רוצה להאמין אבל עוצר את עצמי בהתלהבות שכן התהליכים אצלנו איטייים כל כך ומורכבים כל כך שספק אם באמת אראה את החזון הזה מתממש. כשיד אחת של המדינה מדברת על חזון נקי ירוק ואורבני לאיזור ויד שניה שלה מאפשרת לבז''ן להקים תחנת כוח מזהמת זה נראה כמו כיפופי ידיים ואני חושש שמי שינצח זה בעלי ההון ולא אנחנו, הציבור.

*המשרד המתכנן: טיבי אדריכלים.