האדום היום אדום מאוד
- אדר' עומרי זילכה
- לפני 13 שעות
- זמן קריאה 3 דקות
מאת: אדר' עומרי זילכה.
כבר הרבה זמן שאני מחכה לראות את רחבת האודיטוריום המשופצת. כל מי שעוקב אחרי יודע עד כמה מרחבים ציבוריים הם אחד הדברים שהכי יקרים לליבי ושיפוץ שלהם, ובטח של אחד המרכזיים שבהם, הוא משהו שסקרן אוצי לראות.
השיפוץ של הכיכר תוכנן על ידי סטודיו OA של צמד האדריכלים אוהד סולומון ורון סבג העוסקים במרחבים ציבוריים ופלייסמקינג. ליבת השיפוץ היא רחבת האודיטוריום עצמה אבל השיפוץ "שלח זרועות" לגן המוביל מרחוב קלר ועד לרחבה וגם לגן מניה שוחט הסמוך.
ניכר שהשיפוץ לא ביקש לעשות מהפכות בתכנון אלא בעיקר לעשות את המקומות האלה טובים יותר וזאת באמצעות תוספת מקומות ישיבה, הצללות, גינון ושילוט. הרבה פעמים אני ביקורתי ביחס לעבודות נופיות במרחבים העירוניים בארץ שהן מאופקות יחסית אבל במקרה הנ"ל האיפוק מתאים. רחבת האודיטוריום קיימת ומוגדרת בצורה טובה וגן מניה הוא גן היסטורי באווירה (מילה סתומה אבל מתאימה כאן) "של פעם". לכן טוב עשו המתכננים שהשאירו את אוירת מרכז הכרמל שיש כאן אבל נתנו טעם עכשווי.
עיקר השיפוץ כאמור הוא ברחבת האודיטוריום שם הוחלף הריצוף, הוקמו מדרגות ישיבה רבות והוצבו מקומות ישיבה בתצורות שונות: כסאות יחיד, כסאות בר, ספסלים וגם בשולחן חוץ עם כסאות לצידו. לצד אלה מוקמו גם שלוש סככות הצללה גדולות מימדים (עצים לא נשתלו באיזור זה אבל אולי זו בעיה בתת הקרקע…). אין ספק שההחלטה למקם מקומות ישיבה רבים כל כך באיזור היא חכמה שכן הרבה אנשים מגיעים לפני ההופעה/הצגה, נשארים לפטפט או מחכים למישהו שם. הדבר נכון בעיקר בפסטיבל הסרטים הבא עלינו לטובה אז גודשים המונים את המקום. עוד שינוי באיזור זה הוא הפיכת ביתן הכרטיסים לבית קפה (ברדא?) מה שיוסיף עוד אנשים שישהו ברחבה וישתמשו בריהוט החוץ ולא רק בזיקה לפעילות באודיטוריום. מקומות רבים כל כך בעיר לימדו אותנו מה טיפת מסחר יכולה לעשות למרחבים הציבוריים.
האיזור הנוסף בו השיפוץ התבצע הוא הגן המוביל בין הרחבה ושדרות הנשיא ובין רחוב קלר האחורי. גם כאן יש ריהוט רחוב חדש וגם נטיעות אולם קיימות במרחב זה שתי הפתעות. האחת היא בצד השביל המרכזי, בצל עצים שם מוקמו כמה מקומות ישיבה עם גישה באמצעות אבני מדרך מהשבילים הסובבים. הצבת מושבים שם, שאינם ממוקמים על השביל כפי שהיינו רגילים מייצרים סביבה מעט מנותקת לשיחה, התבודדות או התבוננות, מעין אי בודד. בקצה הגן, בסמוך לרחוב קלר הסתתרה ההפתעה השניה והיא חשיפת האנדרטה לזכר אלכסנדר ברוולד (אדריכל, מתכנן מבנה הטכניון ההיסטורי ועוד מבנים בעיר, דיקן הפקולטה הראשון לארכיטקטורה). האנדרטה אינה חדשה אבל תמיד היה קשה להבחין בה ובמעט שינוי סביבה כעת היא נגישה יותר וגם משולטת.
אחרון בשרשרת ההתערבויות וגם המקום שקיבל את ההתערבות הכי מינימלית הוא גן מניה הסמוך שבו הוחלפו הדשא, הספסלים והתאורה וניטעו עצים חדשים. זה נראה כאילו כלום לא קרה שם באמת. האם זה טוב? אני חלוק. כי באמת מצד אחד יש שם את אווירת הכרמל הירוק השקט והייקי ואין צורך להפר את זה. ומצד שני תמיד הרגיש לי שמשהו צריך להשתנות שם, לא בצורה קיצונית אבל חסר משהו.
נושא שאי אפשר להתעלם ממנו הוא הבחירה בצבע אדום עז לכל ריהוט הרחוב שהוצב. בחירה טובה ואף אמיצה במחוזותינו שאינם יודעים להשתמש או לעכל צבע. אני אפילו הייתי שמח לצבע עז או רווי יותר. וגם ראוי לציין את השילוט שהוצב ליד כל תת מתחם המספר בקצרה את סיפורו. זו החלטה נהדרת ששוזרת את כל המרכיבים יחד בשרשרת לכדי מרחב אחד. אולי נכון להמשיך את השילוט הזה הלאה לתוך מרכז הכרמל, בואכה טיילת לואי? אולי נכון שיהיה שילוט כזה בכל איזור בעיר שיש בו מה לראות ולכל איזור יהיה צבע אחר? זה אולי יעזור לאגד קצת אתרים הקיימים בשכונות שונות שאינם מתחברים יחד מרחבית? זה רק רעיון.
ושתי הערות לסיום:
1. הכוכבים משדרת הכוכבים עוברים גם הם שיפוץ והם ישובו לרחבה.
2. הלוואי והעירייה תתחזק את המקום בצורה טובה. בדרך חזרה מהרחבה עברתי במרכז הכרמל ששופץ לפני כעשור בעבודה נהדרת והכל נראה די זוועה בגלל תחזוקה לקויה. אני מקווה שכאן זה לא יקרה בשנית.
תגובות