מאת: אדר' עומרי זילכה. צילום: אירה דרוינוב. עריכה לשונית: אביעם בן נעים.
על מה אתם חושבים כשאתם שומעים את המילים "עיריית חיפה"? כנראה שבראש שלכם עוברות מחשבות על ארנונה, יונה יהב ומצוקת חניה, אבל סביר להניח שהמבנה עצמו של העירייה ("היכל העירייה", כפי שמעיד הכיתוב על המבנה) לא עבר לכם במחשבות. הכתבה הבאה נכתבה בדיוק בשביל זה: על מנת לספר לכם על היכל העירייה, שממנו יוצאות ההחלטות המעצבות את פניה של העיר.
לאחר מספר ביקורים קצרים בהיכל העירייה, האחרון שבהם לכבוד ההדרכה של ,Car2Go החלטתי שאני חייב לסייר בו ולהכיר אותו מקרוב. וכך יצאנו אירה הצלמת ואני לסיור בהובלת אדר' וליד כרכבי, מנהל המחלקה לשימור מבנים ואתרים בעירייה, ובליווי גיל מלר ממחלקת הדוברות של העירייה ואדר' דפנה ברגר-שפרלינג ממחלקת השימור.
היכל העירייה ממוקם ברחוב חסן שוקרי פינת הרחובות ביאליק וברוולד, מול גן הזיכרון אשר הוקם מעל לחורבות הבורג' של חיפה. הבורג' (ובשמו המלא: "בורג' א-סלאם") הוא מצודת העיר הגדולה של דאהר אל עומר אשר הוקמה באמצע המאה ה-18 כחלק מהקמת העיר החדשה (באזור קריית הממשלה של היום) והייתה במשך שנים לאחד מסימני ההיכר של חיפה. הקרבה לעתיקות הבורג' אולי לא היוותה שיקול למי שהחליט על הקמת מבנה העירייה במקום זה, אך אי אפשר להתעלם מהעובדה שההיסטוריה חוזרת על עצמה והיכן שהוקמה מצודת העיר החדשה (הבורג') הוקם גם מבנה שלטוני לעיר הגדלה והמתחדשת - חיפה של תחילת המאה ה-20.
היכל העירייה נחנך בשנת 1941 כשהוא מחליף את מבנה העירייה הישן, אשר ישב בסביבת כיכר ההגנה של היום (ונהרס מאז). בשנות ה-30, עם התפתחותה של העיר וכניסת הסדר והאדמיניסטרציה הבריטית לפעולה, החליטה העירייה לרכוש שטח אדמה ולהקים מבנה שלטון מודרני. ההיכל הוקם בסמיכות לבית המשפט ששכן במבנה שהוקם כבר ב-1933 (מבנה שהיום משמש את משרד מבקר המדינה), והמימון לבניית ההיכל הגיע משלטונות המנדט, שחיפה הייתה יקרה לליבם. מיקום זה של שני מוסדות הציבור החשובים האלו אינו מקרי ונבחר בשל היותו על "קו התפר" בין שני חלקי העיר המרכזיים של חיפה בשנות ה-30 - העיר התחתית והדר.
רחובו של היכל העירייה, רחוב חסן שוקרי, הוא דוגמה נהדרת לאופי הפיזי שיש בחלק התחתון של שכונת הדר כשהוא משלב בין אדריכלות מגוונת מאוד ונוף חיפאי מוכר. מבנים ערביים של תחילת המאה, לצד היכל העירייה ומבנה בית המשפט לשעבר עם האדריכלות המודרניסטית המאופקת שלהם, בצדם מבנים מודרניים נטושים ולמולם מלון ביי קלאב היפיפה שעשה שימוש מחדש במבנה מגורים עות'מני משנות העשרים של המאה הקודמת. ערבי, בריטי ויהודי, טיח ואבן, קשת ומרובע, נטוש ומחודש - כשברקע נוף העיר התחתית ומנופי הנמל מצד אחד והכרמל שמציץ מצד שני. ללא שום ספק חיפה במיטבה.
המבנה מפנה חזיתות רציפות ופשוטות יחסית אל הרחובות ביאליק וברוולד, אשר צבע האבן בהן מעידות על כך שנבנו בשני שלבים (שלב א' קרוב יותר לרחוב חסן שוקרי ושלב ב' נצמד אליו). הפשטות היחסית הזו מקבלת אלמנט בולט בחזית לרחוב חסן שוקרי, חזית הכניסה למבנה, שבה בחר האדריכל למקם מסה מרובעת בולטת מאוד במרכז החזית. במרכז המסה גרע האדריכל קשת בגובה 4 קומות, אשר עוקבת אחריה קשת פנימית מזכוכית ובתחתיתה דלת הכניסה למבנה. את החזית הזו משלימים כמה פרטים ייחודיים כמו השעון שניצב לכיון רחוב ברוולד, התבליט של סמל העירייה והכיתוב "היכל העירייה". הכניסה המרשימה הזו למבנה, תחת הקשת הענקית המשדרת נוכחות חזקה מאוד, המתאימה בהחלט לכיתוב "היכל", שכן כפי שמגלים גם הפרטים בפנים - המבנה הזה אינו סתם מבנה עירייה, אלא זה באמת היכלה של העיר.
את המבנה תכנן בנימין חייקין, אדריכל יהודי-בריטי שהיה שותף בתכנונם של בתים פרטיים ומבני ציבור רבים בתקופת המנדט, אשר החשובים והמוכרים בהם הינם מבני האוניברסיטה העברית בהר הצופים ומלון המלך דוד בירושלים. בדומה לאדריכלים אחרים שהועסקו בארץ בתקופת המנדט, דוגמת האריסון (שתכנן כמה שנים לפניו את מבנה בית המשפט הסמוך להיכל העירייה), חייקין משלב בין הבנייה המודרנית הנקייה והפשוטה לבין המסורות המקומיות אשר מתאפיינות בבנייה באבן ובשימוש בקשתות. היכל העירייה, כמו גם מבנה בית המשפט הסמוך לו, המבנים בשער פלמר או מוזיאון רוקפלר וארמון הנציב בירושלים, מהווים כולם ניסיון אדריכלי בריטי מקומי. יש שיכנו את הסגנון הזה בשם אדריכלות מנדטורית או מודרניזם מאופק, ומה שבטוח הוא שאי אפשר להישאר אדיש לניסיונות אלו ולמבנים המרשימים שהם הולידו ומלווים אותנו עד היום.
מעניין להשוות את היכל העירייה לשלושת מבני הציבור הגדולים של הדר מאותה התקופה: מבנה בית המשפט לשעבר, מבנה הטכניון ההיסטורי ושוק תלפיות. כל אחד מהם מצליח להקרין לסביבתו חשיבות גדולה ונוכחות מרשימה, אולם השפה העיצובית שבה כל אחד מהם משתמש הינה שפה אסתטית אחרת לגמרי. השוני בין המבנים מראה את השינוי שחל באדריכלות בארץ: החל מ"שעטנז" מזרח-מערב כפי שניתן לראות במבנה הטכניון ההיסטורי, דרך ניסוי במודרניזם מקומי במבנה בית המשפט ובהיכל העירייה, ועד למודרניזם נטול הקשר מקומי (אך יפה מאין כמוהו) במבנה שוק תלפיות. כרכבי מפנה את תשומת לבי גם לקשת שיש בכולם (מלבד בשוק תלפיות)- קשת גדולה שהינה האלמנט הבולט ביותר בחזיתות המבנים האלו ואשר מקדמת את פנינו בכניסה למבנה.
אם נחזור להיכל העירייה, לאחר גרם המדרגות החיצוני מגיעים אל דלת הכניסה למבנה, המקורית גם היא, ובתוך המבנה עולים בגרם מדרגות נוסף עד למבואת הכניסה הפנימית. בנקודה הזו העין מתמלאת בעושר העיצובי והתכנוני שיש במבנה: ריצוף השיש בגווני חום ובז', התקרה המחולקת בחלוקה למלבנים שקועים עם קרניז פנימי ודלת הכניסה לאולם הכנסים עם שתי כנפיים מעץ ודוגמה גיאומטרית של ריבועים. אך האלמנט המרכזי ביותר במבואה הוא גרם המדרגות הכפול, אשר עולה משני צדי המבואה, ושני צדדיו נפגשים למול החלון המרכזי בחזית ועולים יחדיו לקומה הבאה. את כל זה מלווה מעקה עם קווים עגולים עדינים. העלייה במדרגות האלו מרגישה טקסית ומלאה הדר, ואפשר ממש לדמיין את אבא חושי המיתולוגי עולה במדרגות בדרך לעוד ישיבת מועצה.
בקומה השנייה אנו זוכים לבקר בחדרו של ראש העיר, לא לפני שעברנו במסדרון המוביל אל חדרו ובו מוצגים דיוקנאות ראשי העיר הקודמים (מעניין להבחין בשוני בתלבושות שלהם - מתרבוש תורכי בתחילת המאה ועד לחליפה בסופה). חדרו של ראש העיר מפגין ארשת רצינית ומכובדת, כיאה לבריטים, ועם זאת חמימות הודות לעץ ולתקרה הלבנה. אין ספק שהאלמנט הבולט בו הוא חיפוי עץ המהגוני על הקירות, חיפוי אשר הוחזר לצבעו המקורי בעבודת שימור קפדנית. מדהים להשוות בין תמונת החדר המקורי לבין תמונתו כיום ולראות שאין כמעט שינוי.
גולת הכותרת של המבנה היא ללא ספק חדר המועצה הממוקם במרכז הקומה השנייה. אי אפשר שלא לומר "וואו" כשנכנסים אליו, ומבט אחד איננו מספיק על מנת להבחין בכל האלמנטים שיש בו: דלת העץ הדו-כנפית התואמת לדלת אולם הכינוסים שבקומה הראשונה, שולחנות חברי המועצה ושולחן ראש העיר וסגניו, התקרה החוזרת על השימוש באלמנטים מרובעים שקועים עם קרניז אך בפרופורציות אחרות - דבר היוצר מופע מרהיב, ציור הקיר בכניסה לחדר והדפסי תמונות היסטוריות של העיר על גבי זכוכית אשר מחפות את הקיר מאחורי שולחן ראש העיר. התמונות האלו, כך נדמה לי, מזכירות לחברי המועצה מה הם שורשי העיר בעודם מצביעים על החלטות הנוגעות לעתידה.
באשר לשימורו של היכל העירייה, מציין כרכבי שהוא עובר כל הזמן שימור קפדני הנועד לשמר את המבנה בחומרים ובפרופורציות שלו כפי שנבנה במקור. בהקשר זה מציין כרכבי את החזרת הפאנלים בחלון המבואה המרכזי לחלונות זכוכית, שימור דלת הכניסה, שימור המדרגות והמעקות, החלפת דלתות שלא היו בדוגמה המקורית, החזרת המסדרונות לרוחבם המקורי ועוד. הרצון לשמר את המבנה נפגש עם עולם הסטנדרטים העכשווי (מיזוג, תקשורת, נגישות, בטיחות וכו') ומאתגר במציאת פתרונות אשר לא יסבו נזק למבנה ויוכלו לעמוד בסנדרטים המקובלים כיום. כך גם מעיד חדר המועצה, אשר למרות שהוכנסו בו אלמנטים אלקטרוניים, מיזוג ותקשורת, הוא עדיין שומר על אותה אווירה מכובדת כפי שתוכנן במקור.
אין ספק שבדרך לזקוף את גאוותנו העירונית מחדש, רצוי וכדאי שנכיר את היכל העירייה ונשאף להחזיר את העיר לאותה תקופת הזוהר שאותה הוא מייצג. ועד אז, אתם מוזמנים להשוות את המבנה עם מבני עיריות אחרות בארץ ולתהות מי מהם הכי יפה. אתם יכולים לנחש לבד איזה מבנה אני הכי אוהב.
תודה לאדר' וליד כרכבי, מנהל המחלקה לשימור מבנים ואתרים בעירייה, גיל מלר ממחלקת הדוברות של העירייה ואדר' דפנה ברגר-שפרלינג ממחלקת השימור.