• אדר' עומרי זילכה

ההדר נמצא בפרטים הקטנים - סיור פרטי מבנים בהדר

עודכן ב: 29 אוק 2018

מאת: אדר' עומרי זילכה. צילום: אירה דרוינוב. עריכה לשונית: אביעם בן נעים.


מכירים את זה שאתם שומעים שיר שאתם אוהבים שוב ושוב ומדי פעם אתם שמים לב לעוד פרט? פתאום אתם מגלים קולות רקע, כלי נגינה מסוים או אקורד ספציפי בסוף השיר. כמו במוזיקה, כך גם באדריכלות - בבניין קיימים הרבה פרטים ולרוב רק אם מתעמקים מגלים אותם. כשמדובר בבניינים עם עבר, שווה לרוב להתעמק ולגלות את הפרטים האלו.


באדריכלות "פרטים" הם מילה כללית לאלמנטים רבים שגם בהם האדריכל משקיע בתכנון והם בעלי קנה מידה קטן לרוב: משקופי חלונות, מעקות, קרניזים, מאחזי יד, דלתות, משקופים, ריצוף, מדרגות ועוד. בפרטים אלו מתמצת האדריכל את עבודתו לכדי אמנות של ממש והם באים לבטא (כמו בחלקים אחרים בבניין) את הרעיון האדריכלי, את סיפורו של הבניין כולו ואת הסגנון העיצובי שבו. אם תרצו אלו התבלינים של המבנה, הם אינם המרכיבים העיקריים בו אבל בלעדיהם המבנה תפל יותר.

בלימודי האדריכלות בטכניון מלמדים שאדריכל הוא זה שאחראי על הבניין כולו החל מהתכניות והחזיתות ועד לפרטים, או כמו שהיו אומרים את זה אצלנו: "עד לידית של הדלת". רק כך, מבטיח האדריכל שהרעיון העיצובי שלו שזור בכל מקום במבנה. כל זה נכון ויפה, אבל תמים מעט בעולמנו; עולם שבו כבר בשלב התכנון מתערבים גורמים רבים בעבודת האדריכל ושבו עיצוב פרטים ייחודיים לכל מבנה הוא שלב בתכנון שרק מעטים מגיעים אליו.


בשביל זה מזל שיש אזורים בעיר, שאפשר לחזור אליהם ולהתענג על הימים שבהם היו משקיעים בבניינים ובפרטים. ירדנו לשכונת הדר באחד מימי השישי על מנת לצלם בניינים, אבל בניגוד לצילום האדריכלי המסורתי שמתעד את הבניין כולו, התמקדנו רק בצילום הפרטים שבהם. תיעוד בקנה מידה כזה הוא מרתק בפני עצמו, ומדהים היה לגלות כיצד הוא מספר לך על השלם, על הבניין כולו. כמו בהדר, יכולנו לצלם פרטים גם בכל אחת מהשכונות הוותיקות של העיר, העשירות בנכסים ארכיטקטוניים, ואת מה שצילמנו יכולנו להמשיך ולשכלל אם היינו נכנסים לכל חדר מדרגות, לתוך בתים וכו'.

הפרטים שצילמנו היו לרוב בבניינים בסגנון הבינלאומי (או ה"בהואהוס" בשמו העממי), הידוע בתור סגנון החף מקישוטים מיותרים ועיצוב המתבסס על משחקים גאומטריים. פרטים אחרים צולמו בבניינים בסגנון האקלקטי. סגנון זה קדם לסגנון הבינלאומי והוא משלב אלמנטים מן המזרח ומן המערב גם יחד.


מעקות וגדרות

אחד האלמנטים שהיום מקבלים התייחסות עיצובית בסיסית ביותר (אם בכלל) וקיבלו בעבר התייחסות מכובדת יותר, הם המעקות והגדרות. אלה הקיימים בבניינים בסגנון הבינלאומי הם לרוב בעלי קווים ישרים עם משחק גאומטרי ורווחים משתנים, היוצרים עושר גדול באמצעות מרכיבים מועטים. האלמנטים בסגנון האקלקטי מעוגלים יותר ומורכבים יותר.




חלונות בחדרי מדרגות

אחד האלמנטים שקיבלו דגש רב מאוד בתכנון, ובעיקר בבניינים בסגנון הבינלאומי, הם החלונות בחדרי המדרגות. חלונות אלו הינם בעלי צורות שונות כאשר המיוחדים שבהם לדעתי הם החלונות המעוגלים שקיבלו סורגים מעוטרים בשלל עיטורים. כמו כן, ניתן לראות את הטיפול בחלונות המרובעים אם באמצעות פרט אבן או פרט מברזל, וגם בהם ניכר משחק גאומטרי פשוט אך עשיר, דבר המאפיין את כל מה שבאדריכלות, בעיצוב ובאומנות של אותה התקופה.



כניסות

הכניסה למבנה קיבלה ברוב הבניינים טיפול מיוחד. בין אם הייתה זו הדלת עצמה שחולקה לשדות קטנים יותר אשר קיבלו כל אחד עיצוב פרטני או חלקה העליון של הכניסה בו הוטבע שם המשפחה שבנתה את המבנה, היזם ו/או שנת ההקמה. מיוחדת במינה הייתה הכניסה למבנה ברחוב חברון אשר כל מסגרתה הייתה פיתוחים באבן עם מוטיבים השאובים מהמזרח.




בניינים מיוחדים

למרות שהכתבה עוסקת בפרטים ולא בבניינים שלמים, אי אפשר שלא לציין שני בניינים בסגנון האקלקטי אשר העושר האדריכלי שבהם מרשים במיוחד. הראשון הוא בית סגל ברחוב ירושלים פינת רחוב ויצמן, אשר תוכנן ע"י האדריכל יוסף ברלין ב-1924. החזית העשירה לרחוב ירושלים כוללת בין היתר את המרפסת ובה עמודים קלאסיים, קורה מאבנים מנוסרות בגאומטריה אלכסונית ומעליה גמלון אבן.





הבניין השני, אשר מוכר הרבה יותר, הוא מבנה הטכניון ההיסטורי שהוקם החל מ-1912 ותוכנן ע"י האדריכל אלכסנדר ברוולד. כמובן שניתן לייחד לבניין גם כמה כתבות על מנת לתאר אותו, אך נתמקד הפעם במספר פרטים מיוחדים שבו ובהם דלת הכניסה ההיסטורית: דלת בעלת תחרת ברזל עם מגן דוד בראשה, מעקה העץ אשר מלווה את המדרגות בתוך המבנה הכולל פיתוחים מעוגלים והמרפסות הקטנות בשני צידי המבנה הכוללות משרביות.


לסיום אספר שאחד הדברים המעניינים שקרו במהלך הצילומים היה היחס של אנשים ברחוב לצילום. הם מסתכלים עליך כאילו נפלת מהירח, מסתכלים על מה שצילמת ואז שואלים בפליאה רבה: "מה אתה מצלם בכלל???", ואחרי שאתה עונה "את הבניין, כי הוא יפה", לעיתים הם מסכימים ולרוב הם לא מבינים על מה המהומה. מתישהו, אנחנו החיפאים נבין שהיופי הארכיטקטוני שאנו מסתכלים עליו בגאווה במקומות אחרים נמצא גם כאן ובגדול. מתישהו נבין שהעיר הלבנה וגם וילות של ערבים אמידים מימי המנדט, כולם נמצאים כאן. אבל זה כבר יחכה לכתבה אחרת.

94 צפיות

©2018 by פינת רחוב - בלוג עירוני חיפאי. Proudly created with Wix.com

This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now