פיסה נוספת מהים

מאת: אדר' עומרי זילכה. עריכה לשונית: אביעם בן נעים.

לאחרונה נחנכה בבת גלים טיילת חדשה, טיילת חולדה גורביץ' (או טיילת הבה"ד) אשר מחברת בין קצה הטיילת הנוכחית ועד החוף השקט וכתוצאה מכך מאפשרת הליכה רצופה מאיזור חוף הכרמל ועד החוף השקט, מהלך של כ-10 ק"מ. הטיילת הינה באורך של כ-550 מ' והיא בתכנון משרד אדריכלות הנוף החיפאי גרינשטיין הר גיל (אשר הותיר את חותמו על מקומות רבים בעיר).

רחבת הכניסה לטיילת מכיוון השכונה

אין דבר שאני שמח עליו יותר מאשר מרחב ציבורי חדש בחיפה ובטח כשהמרחב הזה צמוד לים, זה שנלקח מאיתנו מאה שנה אחורה וחוזר אלינו אט אט. הטיילת החדשה היא אתנחתא של שלווה ורוגע, ריח הים ושקט, היא מאוד חיפאית באופיה הצנוע והמדויק ומאוד חיפאית במבטים שהיא מספקת - פעם מבט מערבי "שגרתי" לים ופעם מבט צפונית להרי הגליל, למפרץ, לנמל ולספינות הקרבות אליו, מה שמוסיף עניין והתלהבות בזמן ההליכה.

עוד מבט חיפאי יפה, הפעם לכיון סטלה מאריס

ההליכה לאורך הטיילת מלווה בחומת בסיס חיל הים (בה"ד החיל) יחד עם גדר תיל, מבני בטון עייפים, עמדת שמירה, קריאות על הקפצת תרגול ועוד. אני לא מתיימר להכיר את העולם כל כך טוב, אבל נראה לי שאין הרבה תקדימים משונים כאלה. בישראל של אחרי השביעי באוקטובר הנוכחות הזו של הצבא לפעמים בכלל לא מורגשת, ומצד שני היא מייצרת דיסוננס ענק בין השקט שאתה שרוי בו בטיילת ובין העולם הצבאי שמאחורי החומה. אולם גם החומה הזו לא תהיה כאן לנצח, שכן הבה"ד צפוי להעתיק את מקומו ובמקומו תוקם שכונת מגורים אשר רחובותיה יתחברו לטיילת, מה שייצר לה חיבורים נוספים לשכונה ופעילות אנושית רבה יותר.

חומת הבה"ד המלווה את הטיילת החדשה

העיצוב של הטיילת מוקפד והוא מעורר רוגע ושקט. שביל בטון להולכי רגל, שביל אספלט לרוכבי האופניים, פרגולות עץ המפוזרות פה ושם, רחבת התכנסות גדולה, דשא וצמחייה, שתי עמדות הנצחה וספסלים. ניכר שהעיצוב מבקש לתת לים את התפקיד הראשי בטיילת וכל השאר הם הניצבים המשחקים לצד הכוכב הגדול. מה שכן חסר זה צל והרבה ממנו, מקטעים שלמים בטיילת אינם מוצלים ובקיץ הישראלי ההולך ומתלהט לא ברור כיצד ניתן יהיה להשתמש בה.

עוד דבר שחסר זו פינה מסחרית קטנה, אולי עגלת קפה. משהו קטן היקף וצנוע במקום מרכזי בטיילת (ולא מפוזר לאורכו) בו יהיה אפשר לעצור לקפה או גלידה. נכון שבבת גלים עצמה מקומות כאלו קיימים ומספרם הולך וגדל בשנים האחרונות, ועדיין בין מרכז השכונה לבין הטיילת יש מרחק לא קטן וזה לא מהווה תחליף או תחרות. אין כמו להגיע לנקודה בה אתה והים אחד הם ולשבת עם הקפה שלך (או במקרה שיש לך ילדים קטנים, לקנות להם גלידה ולקנות את עולמם ולקוות שהם יתנו לך שנייה אחת של שקט עם הקפה לו השתוקקת). 

הטיילת היא עוד אלמנט ברשימה ארוכה של אלמנטים שמתחדשים בבת גלים, האזור שמתחדש בצורה המואצת ביותר בחיפה בשנים האחרונות. בין היתר מוקמים עוד ועוד עסקי מזון, בילוי והסעדה, עסקי תיירות בקנה מידה שונה, פרויקטי מגורים החל מבניינים בודדים ועד למתחמים שלמים, שימור והתחדשות מבנים היסטוריים כמו אגד בת גלים והקזינו ועוד ועוד. בין כל אלו קיים השינוי הכי גדול והוא השינוי החברתי שמשנה את פניה ואת אופייה של השכונה. הטיילת היא עוד אחד מהגורמים המושכים מבקרים לבת גלים, שמים אותה על המפה התיירותית ומחזירים אותה לפנינה (אם תרצו שכונת ריווירה בזעיר אנפין) שהיא הייתה בתקופת המנדט. לתוך כל זה נכון גם להזכיר את מבנה הקזינו אשר נמצא על שולחן השרטוט בימים אלו (זה מזמן לא שולחן שרטוט אלא מסך מחשב) ומעורר ויכוח סביב המבנה וייעודו העתידי.

הים, שהעיר הוקמה בקרבתו ושהיה אחת הסיבות ההיסטוריות לפריחתה ולהצלחתה, נלקח מאיתנו בעבור כל כך הרבה גורמים שהם לא אנחנו התושבים. בעיניי הטיילת היא עוד צעד קטן בהחזרת הים לחיקנו. לא לצבא, לא לתעשייה, לא לנמל, לא לרכבת ולא לתשתיות. אי אפשר שלא לחלום שוב ושוב על הליכה ברחובות העיר התחתית והגעה עד לקו המים או טיול מדרגות כזה שמתחיל במרכז הכרמל, עובר בהדר הכרמל ומשם עד שפת הים. כשמהלכים כאלו יושלמו נדע שהים חזר אלינו סופית ושחיפה הצליחה לממש חלק מהפוטנציאל שלה.