• אדר' עומרי זילכה

מעונות או לא להיות - על מעונות הסטודנטים החדשים בטכניון

עודכן ב: 29 אוק 2018

מאת וצילום: אדר' עומרי זילכה.


מי מכם שעבר בקרבת הטכניון בשנה האחרונה לא יכל שלא לשים לב לבנייתם של ארבעה מבנים חדשים בקרבת שער נוה שאנן – מעונות סטודנטים חדשים ללימודי הסמכה. המבנים הוקמו על שטח מעונות דה ז'ור שנהרסו ועל תכנונם הופקד משרד גרנות, משרד אדריכלים חיפאי, אשר תכנן בשנים האחרונות מבנים אחרים בקמפוס. המבנים כוללים 488 מיטות בדירות בגדלים משתנים – מדירות יחיד ועד לדירות חמישה חדרים וכמו כן פונקציות ציבוריות נחוצות כמו חדרי כביסה וחדרי לימוד משותפים. בסך הכל ניכר כי לסטודנטים מצפה חוויה חיובית וכי לא הרבה יתנגדו לעבור למעונות חדשים, אולם המבנים ובכלל נושא המעונות מעלים עוד כמה שאלות מלבד חווית הסטודנט.

האדריכלים בחרו ליצור ארבעה מבנים בעלי תבנית אחידה – מלבן בן תשע קומות כאשר צידו האחד של המלבן מוסט בזוית כלפי יתר המבנה ובמרכזו חלל פתוח בגובה 2 קומות (מה שנראה לי כמקום מעולה למסיבות…). התוצאה בעיני לא מאוד מוצלחת, לאו דווקא ברמת התכנון של המבנה הבודד אלא בנוכחות של ארבעת המבנים יחדיו. גובהם של המבנים, הפרופורציות שלהם, החזיתות הארוכות והשטוחות (למעט אותו חלל פתוח במרכז המבנה), הדימיון הרב בין המבנים והקרבה האחד אל השני – כל אלו יוצרים מסה כבדה ומגושמת למדי.




המבנים נמצאים במקום גבוה יחסית בקמפוס וקרוב מאוד לשער הכניסה הראשי אליו (שער נוה שאנן) ולכן ההטמעות שלהם בנוף הינה קריטית אפילו יותר מהרגיל. בסביבת המבנים ישנו שילוב עדין בין בניה נמוכה (של פרויקטי מעונות ישנים יותר) לבין הנוף ועל רקע זה המבנים החדשים חריגים מאוד. בהקשר הזה מעניין להשוות בין המתחם הזה לבין מתחם המעונות האחרון שהוקם בקמפוס – כפר המשתלמים, בתכנונם של משרדי האדריכלים שוורץ-בסנוסוף ובר אוריין, אשר ממוקם בסמוך ומציג שילוב עדין בנוף (למרות שלא ניתן לערוך השוואה אמיתית בשל גודל המגרשים והפרוגרמה השונה).



מתחם מעונות העמים הצמוד לפרויקט

מתחם המעונות כפי שהוא נצפה מרחוב גדליהו

מעונות המשתלמים. מקור התמונה: אתר משרד בר-אוריין.

הסוגיה הזו של השתלבות בנוף – בטופוגרפיה, במבטי נראות וביחס לצמחיה הינה אחת מהסוגיות הכי מהותיות באדריכלות החיפאית ובמקרה הזה, הבניה בטכניון אינה שונה ממקומות אחרים בעיר. לצערנו אנו רואים יותר ויותר פרויקטים (בעיקר של תמ"א 38) אשר בזים לערכים של הטמעות בנוף וחורגים ממנו בצורה משמעותית.

בהקשר רחב יותר, אי אפשר לדון בנושא המעונות החדשים מבלי לדבר על מיקום מעונות הסטודנטים בעיר. מצד אחד הטכניון מציע למעלה מ4,000 מיטות בתוך גבולות הקמפוס ומסוגל לספק לינה לרוב הבקשות למעונות. הנתון הזה מדהים והוא מהווה מוקד משיכה לסטודנטים, שכן מעונות בתחום הקמפוס טומנים בחובם נוחות יום יומית תמורת תשלום הנמוך משמעותית ממחירי השכירות בחוץ. אולם, אם נסתכל על העניין בצורה רחבה יותר, האם לא נכון שרוב הסטודנטים יגורו ברחבי העיר (ולא רק בשכונות הסמוכות)? האם העיר לא מהווה בעצמה את המעונות של המוסדות האקדמיים שבה? האם לא טוב לעיר שיסתובבו בה צעירים, יחיו את רחובותיה, יהיו פעילים בשכונות הזקוקות לדם צעיר, יהיו צרכנים של תרבות עירונית וקניינים של מסחר עירוני זעיר? האם לא נכון, שבמקום לבנות עוד מבני מעונות היו משקמים בתים ובניינים נטושים בעיר (ויש כאלה באלפים) או לפחות מבטיחים רמת מחירים סבירה לשוכרים ובמקביל דואגים לתחבורה ציבורית מהירה ויעילה לקמפוס? בכך, יכול להעשות שירות גדול גם לסטודנטים וגם לעיר.

ועכשיו, לאחר שהמעשה התכנוני כבר נעשה, נותר לתהות מה יעלה בגורל שטחים אחרים בטכניון שעתידים לעבור תהליכים של פינוי בינוי. הטכניון, כמו מקומות רבים בארץ, הולך ומצטופף ושואף למקסם את השטחים הבנויים שבו. השטח הגדול ביותר המיועד לפי תכנית המתאר החדשה של הטכניון להריסה ולבינוי מחדש הינו מתחם מעונות ריפקין. המתחם, הצמוד לכניסה לקמפוס מכיון נוה שאנן הינו אחד המתחמים הראשונים שנבנו בקמפוס והוא מכיל 9 מבנים בני 50 שנה ויותר. בשל מצבם הירוד זכו המבנים לכינוי "מעונות עזה", זאת למרות האיכויות האדריכליות שיש בהם. כשמסתובבים במתחם הזה אי אפשר שלא להרגיש ביופי של המקום, בהרגשה שאתה במעין כפר, בינות עצים גבוהים, עם חצרות המציעות שקט ושלוה ובינוי אשר אינו מתחרה עם הנוף אלא משתלב בו. בשל הבינוי הדליל בשטח גדול זה, הגיוני שהטכניון ירצה לצופף את המתחם, אך לאחר שראינו כיצד נראים המעונות החדשים, צריכה להשאל השאלה כיצד ואיך עושים זאת נכון? כיצד שומרים על המרקם הייחודי שיש במתחם מעונות ריפקין ולא הופכים אותו למתחם מבנים זהים אשר ייצרו חומת בטון בכניסה לטכניון.



הפיתוח העתידי של הטכניון וסימון מתחם מעונות ריפקין ומתחם המעונות החדש. מקור (ללא סימוני מתחמים המעונות): אתר אגף בינוי ותחזוקה בטכניון.


מבט לעבר שער נוה שאנן וברקע המעונות החדשים




ומילה אחרונה על הקמפוס. המקום הוא מוזיאון פתוח לאדריכלות ישראלית שכן תכננו בו מיטב האדריכלים לאורך השנים והם הטביעו בו את חותמם. בנוסף, הנוף שממנו, הירוק שבו והפיתוח הנופי  – כל אלו מייצרים מקום יפה ורגוע, כר מושלם ללימודים קשים. אם טרם יצא לכם להסתובב שם, הדבר מומלץ. אם כי הטכניון לא אוהב מבקרים, הוא מעדיף להשאר בועה.

©2018 by פינת רחוב - בלוג עירוני חיפאי. Proudly created with Wix.com

This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now