מאת: אדר' עומרי זילכה. עריכה לשונית: אביעם בן נעים.
בוקר אחד הציץ שלט חדש מחלון ביתי: "החניה מותרת לרכב שיתופי בלבד של Car2Go בתוקף של שני מקומות חניה". "איזה יופי", אמרתי, "סוף סוף מנסים לקדם תחבורה שיתופית/ציבורית בעיר". "לקחו לנו שני מקומות חניה", היא אמרה, "גם ככה אין הרבה חניה ברחוב ולעתים אני נאלצת לחנות רחוק". בתוך כמה ימים גיליתי שמה שהחל בתור דיון ביתי קטן, הפך לסערה גדולה ברשתות החברתיות שהתמלאו בפוסטים זועמים מתושבי שכונות שונות בעיר על גזילת מקומות חניה לטובת המיזם.
מיזם הרכב המשותף של עיריית חיפה הינו מיזם משותף של העירייה, של המשרד להגנת הסביבה, שלקק"ל ושלחברת Car2Go, ובמסגרתו מוצעים רכבים חשמליים שניתן יהיה "להזמין" ולנסוע בהם לטווח קצר-בינוני. התמחור הינו לפי דקת נסיעה, וכרגע מדובר על מחיר של 1.5 ש"ח לדקה, אשר לפי המפעילים אמור להיות נמוך בכ- 35% ועד כ- 50% משימוש במונית. המיזם אמור להתחיל את תקופת הניסיון שלו בחודשים הקרובים ולצורך כך סומנו במקומות רבים בעיר חניות ייעודיות אשר ישרתו את הרכבים. המיזם אינו ייחודי לחיפה וגם בערים אחרות בעולם פועל מיזם כזה, ובתל אביב המיזם המקביל בשם"אוטו-תל" נמצא כבר בתקופת הרצה. אגב, גם לגביו יש אין ספור פוסטים זועמים על גזילת חניה, כך שאנו החיפאים לא לבד.
במדינה ובעיר שבה התחבורה הציבורית אינה יעילה, הרכב הפרטי הינו כלי התחבורה העיקרי והחניה הינה מצרך מבוקש, אי אפשר שלא להבין את רחשי ליבם של אלו אשר גזלו להם מקומות חניה יקרים בקרבת הבית. אחד הדברים המעצבנים ביותר הוא לחפש חניה, לא למצוא, להתעצבן, ובסופו של דבר לחנות רחוק מהבית ולסחוב את עצמך או את הקניות או את הילדים (או את כולם יחד) בדרך ארוכה ולעיתים משופעת עד לסף הבית.
חניה קרובה לביתהינה מרכיב חשוב באיכות החיים, על כך אין ויכוח, אולם כמות ועוצמת הפוסטים נגד גזילת מקומות החניה ונגד המיזם הבהירו לי, שעבור רבים מקומה של החניה איננו רק בגדר "פרט חשוב", אלא מהווה המקום הכי חשוב במרחב הציבורי. הדבר אינו מפתיע, שכן בעיר שבה אין תחבורה ציבורית יעילה והתכנון העירוני לקוי, עבור רבים חוויית העיר מסתכמת בירידה מהבית לחניה, נסיעה ברכב והגעה למחוז חפצם. אותו פלח באוכלוסייה יכול לחיות עם חסימה של מדרכות על ידי מכוניות, עם חוסר צל במרחב הציבורי או עם מדרכות שבורות, אבל עם גזילת מקום חניה? קודש הקודשים? על זה יוצאים למלחמה! בתור מי שעוקב מקרוב אחרי מה שמתרחש בעולם בתחום הזה, תנו לי לספר לכם שחניה ורכב פרטי זה מצב פאסה השמור למקומות לא מתקדמים במיוחד בעולם.
אין ספק שהמיזם הינו מרכיב אחד (ודי שולי) ביחס למרכיבים אחרים בתחבורה בעיר שצריכים להשתפר: קידום אמצעי תחבורה הייחודיים לעיר כמו רכבל ומדרגות נעות, שינוי במערך האוטובוסים הכולל את תדירותם, הארכת משך זמן פעילותם, קיצור קווים, שימוש במנהרות ועוד, כניסה של מטרונית ו/או רכבת קלה לאיזורים אחרים לעיר, סלילת שבילי אופניים,שיקום וטיפוח מרחבים ציבוריים... ועוד לא התחלנו לדבר על הרכב האוטונומי. רק מערכת שלמה, מקיפה ויעילה תוביל לירידה בשימוש ברכב פרטי ובתלות שלנו בו. אין ספק שהמדינה כולה מפגרת מאוד בתחום הזה.
אני סבור שרובנו מעוניינים בתחבורה ציבורית יעילה ומתפקדת ובמרחבים עירוניים הנשלטים על ידי אנשים ולא על ידי מכוניות. וגם אם אנחנו לא רוצים, גידול האוכלוסייה בישראל (תחזיות של בין 12-16 מיליון תושבים בשנת 2050) וציפוף הערים יצריכו השקעה מאסיבית בתחבורה ציבורית כי רק כך נוכל לתפקד בערים. כל פרויקט תחבורתי שיקודם יגזול קודם כל מקומות חניה ויבכר את הנוסעים בתחבורה הציבורית על פני נוסעים ברכב פרטי, כי כך צריך להיות וכך קורה במקומות אחרים בעולם - מפותחים יותר ומפותחים פחות. כל מי שחי באשליה שלנצח יוכל להחזיק שניים-שלושה רכבים לכל משק בית, ייאלץ לוותר על החלום הזה מהר מאוד כי לא יישאר מקום בחניה או על הכביש לכל כך הרבה מכוניות (ויש שיגידו שכבר היום אין). עד שהמדינה (בעיקר) תכניס את היד לכיס העמוק ותשקיע סכומי עתק בשדרוג מאסיבי של התחבורה הציבורית, אנחנו נסבול ונחיה במציאות בעייתית שבה גוזלים לנו חניות ונתיבי נסיעה לטובת מיזמי תחבורה ציבורית כאלה ואחרים בזמן שמאידך התחבורה הציבורית לא יעילה עד כדי השארת הרכב בבית או ויתור עליו. עם זאת, אי אפשר לקום ולהתמרד נגד כל יוזמה באשר היא, הפוגעת בנוחות היומיומית. הסתכלות כזו הינה צרת אופקים ואיננה מתכוננת למחר. ההתמרמרות נגד המיזם מובנת אומנם ויש דברים רבים שיש לשפר ולחשוב עליהם בשנית במיזם כבר עתה, אולם במקביל אליה צריך להרים קול צעקה ולדרוש שיפורים ושינויים בתחבורה הציבורית ברמה המקומית, רובם קשורים לאוטובוסים, אשר אינם דורשים משאבי עתק. בסוף היום, כולנו צריכים לרצות עיר נקייה, בטוחה ונעימה עם מרחבים ציבוריים ורחובות המעודדים הליכה ותחבורה ציבורית יעילה. הישענות מוחלטת על רכב פרטי בעיר הינה נחלתם של מקומות מפגרים ולא מפותחים, בניגוד למה שכמה מכם יחשבו.
בתור אחד שחווה את העיר ברגל ובאוטובוסים, אני חושש שצריך לתת סיכוי למיזם הזה, גם במחיר של גזל חניה. אם המיזם ייכשל, יוחזרו מקומות החניה לרשות התושבים, ואם הוא יצליח, אולי נצליח להוריד כמה מכוניות מהכביש. אני מנחש שכל מי שאומר "מי ישתמש בזה בכלל", לא נתקע בשעה "המאוחרת" 12 בלילה במרכזית חוף כרמל,למשל, מבלי יכולת להגיע לשאר חלקי העיר, או לא נאלץ לשלם מחיר מופקע עבור מונית רק כדי להגיע מנשר "הרחוקה" לחיפה על מנת שהנסיעה לא תיקח לו כשעה. לחלקנו, המיזם הזה יכול להועיל ולסייע ואולי למנוע רכישה של רכב למשפחה – בין אם ראשון או נוסף.