• אדר' עומרי זילכה

הדר וההדריון, הילכו השניים יחדיו?

עודכן ב: 26 יול 2019

מאת: אדר' עומרי זילכה. צילום: אירה דרוינוב. עריכה לשונית: אביעם בן נעים.


כשאנחנו משוטטים בעיר, לרוב אנו מבחינים בהווה - במה שאנו רואים כרגע. חלקנו זוכרים או מצליחים להבין מה היה בעבר. אצל חלקנו הראש מתחיל לפעול ולדמיין את העתיד של המקום. חיפה משופעת במקומות כאלו, בהם יש שורשים עמוקים באדמה, הווה בעל אופי מסוים ושאלות רבות על עתידו של המקום ועל עתיד. אחד המקומות המעניינים בעיר, בעל היסטוריה מפוארת, פעילות עכשווית ותהיות על העתיד הוא מבנה ההדריון - מבנה ספריית בית הספר בסמ"ת (לשעבר), שהפך לשלוחה של הפקולטה לארכיטקטורה ולתכנון ערים בטכניון. המבנה ממוקם בפינת הרחובות בלפור ומסדה והוא נפתח לפני כשנה. שני ביקורים שערכתי בו לכבוד הגשות של סטודנטים עוררו בי את הסקרנות לבחון אותו לעומק.


מיקום ההדריון – בלפור פינת מסדה.


עבר

ההדריון הוא קודם כל מסע היסטורי. במקום עמד מגדל מים מתומן בקצה המתחם מוקף האבן של הטכניון. מבנה זה שימש גם כסליק של "ההגנה" והיווה תחנת מעבר לנשק אליו הוכנס דרך רחבת הטכניון וממנו אל מקומות רבים בעיר ומחוצה לה. ברבות הימים נהרס המגדל ובשטח המתחם הוקם בשנות ה-30 בית הספר בסמ"ת (בית ספר תיכוני מקצועי ליד התכניון, ששמו נכתב אז ב-ת' ולא ב-ט'). לאורך השנים היה בית הספר לאחד מבתי הספר הטכנולוגיים המוצלחים בעיר ובארץ בכלל, אשר איבד לאורך השנים מספר גדול מאוד של תלמידים שנפלו במלחמות ישראל. לאחר מלחמת יום כיפור בה נפל גם מנהל בית הספר, טוביה תורן, אספו משפחות הנופלים תרומות והוחלט על הקמת מבנה חדש לזכר הנופלים בשטח בית הספר.



מגדל המים המתומן והחומה שהקיפה את מתחם הטכניון . מקור לא ידוע

הטכניון, מבנה הסדנאות ומגדל המים בתוך מתחם הטכניון. מקור: מאגר צילומים של ספריית הקונגרס האמריקאי שאסף דן אדלר.

קיר הנופלים בכניסה למבנה


על תכנון מבנה בית הספר הופקד אדריכל שלמה גלעד אשר פעל רבות ברחבי הארץ ובעיקר בחיפה (מגדלי פנורמה, התיאטרון העירוני, תכנית אב לאוניברסיטת חיפה ולקריית הטכניון, בית הסטודנט בטכניון ועוד). גלעד תכנן מבנה בן שלוש קומות: אחת חפורה ושתי קומות "מרחפות" מעל קומה מפולשת. הד למגדל המים שעמד במקום ניתן למצוא בצורה המתומנת של המבנה, ומלבד צורתו המיוחדת יש בו אלמנטים רבים בעלי חן: גרמי מדרגות אליפטיים, חריצי אור בתקרה (סקיילייט), גלריה בין שתי הקומות העליונות, עמודים דקים ועוד. בשל צורתו המיוחדת והאלמנטים השונים, המבטים שמתקבלים בתוך המבנה דינמיים ומעוררי עניין.




לאורך השנים שימש המבנה המתומן כספרייה, מעבדת פיזיקה ופינת עיון לתלמידי בית הספר ולתושבי השכונה, אולם צמצום מספר התלמידים בבית הספר ולבסוף העברת פעילותו לקריית חינוך טכנולוגית בשכונת עין הים הביאו לכך שהמבנה לא היה בשימוש בשנים האחרונות. כך, עוד מוקד חשוב בשכונה הפך מיותם.



הווה

כאמור, לפני כשנה שופץ המבנה ובמקום נפתח ההדריון, שלוחת הפקולטה לארכיטקטורה ולתכנון ערים בטכניון. כיום מתקיים במקום קורס סטודיו לאורך סמסטר שלם לתלמידי שנה ג'-ד' עם קשר לקהילה בעיר לצד אירועים שונים הקשורים לפקולטה. פתיחתו של ההדריון נועדה להחזיר את פעילותה של הפקולטה לתוך העיר, למקום הטבעי ללימודים מסוג זה עם סביבה פיזית מרתקת וסביבה אנושית מגוונת. אולם מלבד המטרה האקדמית, המבנה וסביבתו אמורים להוות גם מוקד קהילתי ומרחב ציבורי פתוח ואיכותי - דברים החסרים בשכונה היום - כך שהאקדמיה והקהילה ייפגשו וכל צד יתרום לצד השני.

החזון למקום קיים ואפילו ניכרת כוונה אמתית של הטכניון להמשיך ולהשקיע במבנה ובסביבתו. בין היתר ישנה כוונה לחבר את המבנה לשכונה על ידי יצירת פתחים נוספים בחומת המתחם, הקמת בית קפה, יצירת גינה קהילתית, פיתוח הקומה התחתונה של המבנה והמשך עבודה עם הקהילה, שעבורה אדריכלים אמורים לתכנן ולפעול. הגשמת החזון כולו עוד רחוקה: קשה להגיד שהמבנה מקיים קשר ישיר עם השכונה כיום (לא ניתן לגשת אל המתחם בצורה ישירה ובינו לבין רחוב בלפור קיים שער במימדים שמזכירים כניסה לבסיסי צבא), ישנה חשדנות בקרב חלק מתושבי השכונה בדבר אמיתות הכוונות ביחס למקום, ולצד זאת הסטודנטים לא נמצאים שם יותר מעשר שעות בשבוע. אולם, בניגוד להבטחות בעבר, ישנה תחושה שהפעילות הנוכחית איננה יומרנית ושהיא מבינה את הבעיות ואת הקשיים ומנסה להתגבר וללמוד עוד ועוד כיצד להשתפר.



קומת המרתף עם הכנה לאולם הרצאות

שער כניסה חדש בין המתחם לבין רחוב מסדה

שער הכניסה המאיים בין המתחם לבין רחוב בלפור


עתיד

לאחר שהובנו הכוונות ביחס למקום עולות מספר שאלות. ביחס לפעילות האקדמית, נשאלת השאלה האם המקום יביא עוד ועוד סטודנטים למתחם, לא רק לנוכחות קצובה בזמן אלא לשהות הכוללת שכירת דירה באזור, קנייה בעסקים המקומיים וחיבור אישי-ישיר עם השכונה ועם אנשיה. ויותר מזה, האם חזרת הפקולטה לארכיטקטורה למתחם תיושם באופן משמעותי יותר כך שלבסוף הפקולטה כולה תחזור לביתה הטבעי (למרות שאין כוונה כזו כרגע)?

ביחס לשכונה ולתושביה מעניין לדעת האם המוקד הזה אכן יהפוך לאבן שואבת עבור תושבי השכונה, העייפים מהבטחות ומסיפורים על החזרת ההדר לשכונה. האם התושבים יצליחו לקבל את הטכניון ואת הסטודנטים חזרה לחיקם? האם הם ירגישו שותפים לתהליכים הקורים באתר ויותר מזה - לתהליכים הקורים בשכונה כולה, ולא רק תפאורה לפרויקט ותו לא?

סיפורו של ההדריון הוא מקרה בוחן לסיפור של שכונת הדר כולה - העבר המפואר, הדעיכה לאורך השנים, הפעילויות בהווה לחיזוק השכונה והחזון והציפייה לעתיד. כאן המקום לשאול את שאלת השאלות: האם עוד פרויקטים כאלו יקרמו עור וגידים ברחבי השכונה ויחזירו אותה להיות מוקד פעילות ומשיכה בקנה מידה עירוני, כפי שראוי שהיא תהיה? במקרה של ההדריון, השטח והמבנה בבעלות הטכניון כך שיש גוף חזק שיכול להשקיע משאבים רבים במקום, אך מקומות אחרים נתונים לחסדי יזמים פרטיים ולחסדי העירייה, וזו בעיה גדולה הרבה יותר.

תודה מיוחדת לדפי זיו - רכזת ההדריון אשר ליוותה אותנו בסיורנו, ענתה לנו על שאלות והייתה מלאת חזון ואופטימיות.



תודה לאביב יצחקי שהפנה אותי לזכרונותיה של רחל מטצקי אודות הסליק שהיה במגדל המים.

©2018 by פינת רחוב - בלוג עירוני חיפאי. Proudly created with Wix.com

This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now