• אדר' עומרי זילכה

סיור וריאיון עם אומן הרחוב והמעצב EREZOO - ארז שמח

מאת: אדר' עומרי זילכה. צילום: אירה דרוינוב. עריכה לשונית: אביעם בן נעים.


מה תלוי לכם על הקיר בבית? תמונה של המשפחה, ציור, מזכרת מטיול מוצלח או אולי משהו שהכנתם במו ידיכם? ומה תלוי על הקירות של העיר שלנו? נדמה שבשביל זה יש את ארז שמח, תושב שכונת הדר, מעצב גרפי ואומן רחוב, בוגר המרכז האקדמי ויצו חיפה, שהרבה מיצירותיו ממלאות קירות, שערים וחזיתות ברחבי העיר. פגשנו אותו לשיחה ולסיור בין עבודותיו ברחוב מסדה שמהווה מוזיאון פתוח לאומנות רחוב.



ציור על קיר קפה טי-פול ברחוב מסדה

ארז נולד וגדל בכרמיאל והוא מאלה שכל חייהם ציירו בספר הסקיצות שלהם. הרומן עם הרחוב התחיל בעקבות עבודה לצד אחיו, אומן רחוב גם הוא, בהתחלה בקטן ובהיחבא עם צבעים זולים ובמהלך טיול להודו בכל מיני מקומות שהיו זקוקים לרענון. בשנים האחרונות, לאחר המעבר לחיפה, הוא הציג במגוון מקומות בעיר והשתתף בהרבה פרויקטים, בין היתר במקומות שבהם עבד, הוא הקים תערוכות חודשיות, שבחלקן גם הציג בעצמו.


בשנים האחרונות הפך ארז לדמות דומיננטית בחיי אומנות הרחוב של הדר, ויחד עם ירון הדר (ה"אבא" של הקהילה בשכונה) ואומני רחוב נוספים כמו swan,tipa graphic , apik, היה שותף לאירועי תרבות שונים, וביניהם "צובעים את נורדאו", "צובעים את השוק", פרויקט הפחים בהלל וגן השעשועים ביוס, ערבי גרפיטי, "מסדה מרקט", פרויקט אומנות על גדר ההדריון ועוד רבים. בניגוד לאירועים אחרים אשר נשאר מהם לרוב רק זיכרון, מהאירועים האלו נשארו תוצרים אומנותיים הקיימים עד היום בחלק מהמקומות.


ציורים של ארז וחברים ברחוב מסדה

על אומנות הרחוב אומר ארז שיש בה חופש יצירתי כי הרחוב מזמן ספונטניות, מקומות שונים לציור, סיטואציות חברתיות והקשרים מגוונים אשר קשה יותר להשיג בחלל תצוגה עם אוצרת, שמגדירה פרמטרים שונים. ברקע כדאי לזכור כי העידן שבו ארז יוצר, הינו עידן שבו היחס של הממסד לסוג הזה של האומנות השתנה. אם בעבר נחשבה אומנות הרחוב כמשהו שיש למחוק באופן מיידי, היום עיריות ברחבי העולם מזמינות ומעודדות אומני רחוב ליצור ולהשפיע על המרחב, מתקיימים סיורי אומנות רחוב ואומנים מסוימים מציגים גם בחללי תצוגה נחשבים. אין ספק שהחיבוק החם שמקבלים אומני הרחוב מהממסד בשנים האחרונות מעלה תהייה, שכן אומנות הרחוב התפתחה מתוך עולם הגרפיטי שהיה אנטי ממסדי, והשאלה המתבקשת היא איפה עובר הגבול בין עבודה עבור הממסד לבין הבעת ביקורת ומסרים נוקבים כלפי הממסד.



ציורים על אחד משערי הכניסה להדריון מרחוב בלפור

הסיור עם ארז לאורך הרחוב מזמן עבורי היכרות עם רובד נוסף שלו. בתור מי שתמיד מתבונן במרפסות, בחדרי המדרגות ובפרטי המבנים, הזרקור שארז מפנה כלפי העבודות צובע את הרחוב ברובד שונה ומעצים את החוויה בו. במהלך הסיור ארז עובר בין עבודות שונות שלו, בתוך מבנים ומחוצה להם, על קיר, חזית חנות, שער, ארון במכולת ואפילו עמוד תאורה. כמעט מול כל העבודות ניתן להפליג למקומות סוריאליסטיים על מצע של צבעוניות נעימה והומור קל, למרות שארז טוען שמאחורי הנעימות הזו מסתתרת לפעמים ביקורת. ההליכה לצידו של ארז ברחוב מראה כמה הרחוב הוא מנוע ומקור השראה עבורו. תוך כדי הליכה הוא עוצר ליד קירות, פתחים ועמודים שלדעתו צריכים לקבל ציור, תוך שהוא נמשך למקומות שיש להם גוון מחוספס יותר. ובכלל, הוא מכיר את ההיסטוריה הציורית של הרחוב כולל עבודות שנמחקו (בכל זאת אנחנו ברחוב…). אי אפשר שלא להרגיש שארז הוא אומן המחובר לקהילה שמחבקת ומעריכה אותו.

ציור במכולת ברחוב מסדה

כשאני שואל אותו אם אומנות הרחוב אינה רק קוסמטיקה שלא באמת יכולה להניע תהליכים, עונה ארז כי חוץ מהאתגר האישי שבעבודה בחוץ הוא מאמין שיש במפגש עם העבודות שלו ושל חבריו השפעה על אנשים, אם בזה שהם נזרקים לעולם של חלום ושל דמיון באמצע יום-יום טורדני, או אם בזה שהם עוזבים לקצת את העולם הצרכני ומתחברים לעולם היצרני. כך, מקווה ארז, אולי מישהו מאלו הצופים בציוריו יקום וייצור משהו בעצמו. תוך כדי שיחה אפשר להבין שעבור ארז אומנות הרחוב איננה רק לשם הכיף, ושהדבר שהוא וקהילת אומני הרחוב עושים הינו סוג של שליחות. ארז מדבר על עבודה דווקא בפריפריות שונות על מנת להביא אליהן אומנות ותרבות שלעיתים חסרות בהן, על האומנות ככלי חינוכי – בעודו מציין פרויקטים שעשה בעבודה עם ילדים ונוער – וכן, על ההחלטה להישאר דווקא בחיפה ולעבוד בה מתוך אמונה שצריך שדברים יצליחו גם מחוץ לבועה התל אביבית; אמירה שאני מתחבר אליה מאוד ברמה האישית.



ציור סמוך לקפה "הפינה" ברחוב מסדה פינת רחוב טבריה

חשוב להדגיש שארז לא פועל לבד ושהוא חלק מקהילה גדולה מקומית, ארצית ובינלאומית של אומני רחוב. ארז מתגאה בקהילה שהוא שייך אליה ומעיד עליה שהיא קהילה חזקה, שיש בה שיתוף פעולה ענף, כבוד הדדי, חיבור אמיתי וכן לעיר ונתינה אדירה לקהילה מבלי לבקש דבר. אם תחשבו על זה, מדובר על חבורה של אנשים מוכשרים, שהופכים את הרחובות שלנו למעניינים ומגוונים יותר מיוזמתם בלבד.


היום ארז או erezoo הינו הבעלים של סטודיו עצמאי והוא גם מצייר בהזמנה במקומות שונים, מעצב לעסקים, למוזיקאים ולאומנים אחרים ומעביר סדנאות קבוצתיות. יחד עם זאת, ארז משתדל לצייר ברחוב פעם בשבועיים, שהרי עבורו זה כמו מדיטציה. אחת שכולנו נהנים מהתוצר שלה…


ואתם, כשאתם עוברים ליד אומנות רחוב, כדאי לכם לעצור לשנייה, ליהנות, להפעיל את הדמיון ולהוקיר תודה לארז ולחבריו אשר בזכותם העיר שלנו מעניינת יותר.

©2018 by פינת רחוב - בלוג עירוני חיפאי. Proudly created with Wix.com

This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now