• אדר' עומרי זילכה

מאיירת את העיר – על חיפה מבעד לאיוריה של איה אורבך

עודכן ב: 29 אוק 2018


מאת: אדר' עומרי זילכה. עריכה לשונית: אביעם בן נעים.


בלוג יקר, יש לי וידוי: אני חובב איורים מושבע. אולי יותר מכל סוג של הבעה גרפית, איורים מהלכים עליי קסם. היכולת הזו לקחת עיפרון וליצור משהו קליל וזורם, שיכול להיות לא מושלם עד הסוף, שמלא בדמיון אבל גם מכיל התבוננות עמוקה בקיים; היכולת הזו מרשימה אותי בכל פעם מחדש ואני מקנא במי שיש לו אותה. לכן לא מפתיע שכשראיתי את האיורים העירוניים של איה אורבך, הבנתי שאני חייב לכתוב עליה ועל האיורים שלה.


מפת חיפה – 2017 – איור למגזין של חברת תכלת תקשורת (לא פורסם) – מפה אינטואיטיבית של חזית ההר הצפונית. "מאוד שמחתי לעבוד בתוך מרחב המחייה שלי, מעניין אותי איך אנשים מבינים את המרחב מעבר למה שנתפס בעין, ניסיתי לאלתר אותו באופן שיהיה קריא, למזלי לא חסרים לנו איקונים בצד הזה של ההר"

איה, בת 31, אדריכלית בוגרת ויצ"ו (2016), חיה ועובדת ונושמת את הדר שמהווה בשבילה גם מקור השראה לאיורים. כשהיא לא מאיירת, איה עוסקת בעיצוב פנים, בעיקר בשכונה, באותם בתי הסגנון הבינלאומי (או ה"באוהאוס" בשבילכם) שחיפה אמנם התברכה בהם אך לא טרחה עד היום להבין מה הערך שלהם. בנוסף לכך, איה גם מבצעת הנחיה גרפית, מקצוע חדש יחסית, אשר במסגרתו היא מאיירת במהלך ישיבות על נושאים תכנוניים או פיזיים הדורשים המחשה ראשונית בן רגע. רק מי שמאייר מתוך שינה, יכול לשרבט בזריזות משהו על מנת שהמשתתפים בישיבה יוכלו לדון עליו.


איה מעידה על עצמה שהיא ציירה תמיד, אך בעקבות הלימודים היא החלה להתבונן לעומק גם במרחב ובסביבה הפיזית והחלה לצייר גם סקיצות עירוניות. כפי שתוכלו לראות באיורים בהמשך הכתבה, לעיתים מדובר במבט רחב וכללי על כל העיר או על אייקונים מרכזיים בה ולפעמים מבט על "איך צומח בניין" מתוך הסלע, בין הגדֵרות וליד העצים. הגיוון של המבנים בחיפה, השונים זה מזה בסגנון, באופי בנייתם, בצורה שבה הם פוגשים את הקרקע ובמצבם הפיזי, הוא מאגר בלתי נדלה לאיורים שלה.


הנביאים – 2013 – איור ללוח שנה של קבוצת מ.ק.ס והמרכז לייעוץ אדריכלי (שאיה הייתה חלק ממנו), המתנה להרפתקאה

כשאני שואל אותה מה מהווה האיור בשבילה, התשובה הראשונה היא "כיף" אבל גם כלי עבודה לשכנע או להמחיש רעיון עיצובי. בהמשך התשובה מסבירה איה כי האיורים בשבילה הם לא כלי להבעת ביקורת ולא רק כיף טהור, אלא כלי למחקר, להתעמקות ולניתוח. כלי שמרגיע אותה, משחרר אותה; כלי השונה מהעולם המהיר, הממוחשב והסטרילי של ההדמיות הממוחשבות השולטות בעולמנו.


איה מסבירה לי שהיא הכי אוהבת לעבוד דווקא על דפים מעט מרופטים, שיש בהם הרבה מריחות, דפים מלוכלכים ולא נקיים ולבנים. אני חושב לעצמי שזו אנלוגיה להדר, והיא מוסיפה שזו אנלוגיה גם לעבודה שלה בתור מעצבת פנים, שכן היא לא אוהבת את החדש, אלא מעדיפה לעבוד עם הקיים  ולצמוח מתוכו.


בעולם בו התוצר הממוחשב תפס כל חלקה קיימת בעיצוב ובאדריכלות, מנחם ומשמח לראות את העבודות שלה ואת פרץ היצירתיות שיש בהן. חיפה המשתקפת מבעד לאיורים שלה היא עיר כיפית, מגוונת בחוויה העירונית שהיא מציעה, עשירה בשכיות חמדה ובפוטנציאל, אותה מילה העוברת כמו חוט השני כמעט בכל מה שאני כותב. איה מאמינה גדולה בעיר ומגדירה את עצמה כפטריוטית שלה. היא מאיירת אותה ואני כותב עליה, ושנינו עושים זאת מתוך אמונה גדולה בה ובעתידה.



אחד העם – פרויקט גמר – 2016 – חזית רחוב. "אחד העם הוא רחוב קצר ומיוחד, אהבתי את הקצב של המבנים והיחסים ביניהם"

עבאס – 2018 – איור לתערוכה בבית הגפן . "חלק ממחקר חזותי של רחוב עבאס, הרח' הערבי הראשון מחוץ לחומות חיפה, עבר שלא למדנו ועתיד שלא התממש"

שני רישומים מתוך סדרה – 2017 – בתי המשפט מול ואדי סליב, מפעל למשטחי עץ בחוף שמן. "סדרה של רישומים זעירים ומהירים, מצילומים של מרחבים שעניינו אותי"

גג – 2017. "הגג של הדירה שלי ושל בן זוגי בהדר, המקום השמח שלי, גינת עיר מזמינת אורחים, מסוג אנשים צמחים וחיות"

הדר – 2016. "שלושה רישומים של חוויות מרחב ייחודיות, נוף יומיומי ומרהיב, מדרגות, ואדי ופארק מול הנוף, נוכחות חזקה של הר ים ועצים"

קזינו בת גלים – 2014. "חלק מסטודיו בלימודים (שנה ג') – אחד האיורים האהובים עלי של אחד הבניינים האהובים עלי, ציירתי אותו המון פעמים, אולי כי עצוב לי להכיר אותו רק ככה, בתור שלד"

שני איורים של ואדי שיח (ראו מטה את השני) – 2013/2017. "איורים של הפריפריה של אחד מטבורי העיר והמקומות הכי מיוחדים בה, מפגש מרגש של טבע ואדם כבר הרבה שנים, חלק מהקוד הגנטי של חיפה"


©2018 by פינת רחוב - בלוג עירוני חיפאי. Proudly created with Wix.com

This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now