• אדר' עומרי זילכה

איך מעצבים בית לקהילות? על תכנון ועיצוב בית הקהילות הגאות בחיפה

עודכן ב: 29 אוק 2018

מאת: אדר' עומרי זילכה. צילומי חוץ: אירה דרוינוב. צילומי פנים: ענת סלומון. עריכה לשונית: אביעם בן נעים.


מה זה בית בשבילכם? וכיצד העיצוב שלו משקף את מי שאתם?

בעולם האדריכלות ההתאמה בין הבית לבין הלקוח וצרכיו היא אתגר גדול מאוד המלווה את עבודת האדריכל בכל בחירה שהוא עושה בתהליך התכנון. ומה קורה כשמדובר בבית למספר קהילות? כיצד מתכננים אותו אז? כיצד אפשר בכלל לתכנן בית שהוא ציבורי ולא פרטי, שכולל הרבה אנשים ולא משפחה אחת? את כל זה יצאנו לגלות ב"בית הקהילות" שנפתח לאחרונה בשכונת הדר בחיפה.


בית הקהילות לגאווה ולסובלנות הינו המרכז העירוני היחיד לקהילות הגאות השונות בעיר (לסביות, הומואים, ביסקסואלים, טרנסג'נדר ועוד). מתקיימות בו פעילויות מגוונות, חלקן בשיתוף ארגונים להט"ביים, והוא פונה לקהל רחב של גילאים – החל מבני נוער ועד לאזרחים ותיקים. הבית כולל מרחב ציבורי ובו סלון, מטבח ודלפק קבלה, ומרחב פעילות הכולל משרד, כיתות וקליניקה. נערכים במקום מפגשים של בני הקהילות השונות, הרצאות ופעילויות הסברה, אירועי תרבות וכיף, ארוחות משותפות ועוד. שמו של הבית וגם הלוגו שלו נועדו לבטא את העובדה שאין קהילה אחת, להט"בית, כפי שהתרגלנו לחשוב, אלא יש אוסף של קהילות שונות עם אופי וסגנון חיים השונה לחלוטין מקהילה לקהילה.



לוגו בית הקהילות על קיר הכניסה


המרכז ממוקם ברחוב מסדה בקומת עמודים סגורה, ששימשה בעבר סניף של טיפת חלב ושל אקי"ם ופונה לגן פנימי בין הרחובות מסדה ובן יהודה. המיקום החבוי מעט מן העין העלה אצלי תהייה. מצד אחד הייתה לי הרגשה שמנסים "להסתיר" קהילה שגם בשנת 2017 לחלקים מהאוכלוסייה קשה לקבלה, ומצד שני ייתכן שהמיקום המוצנע מקל על אלה שצריכים מקום אליו הם יכולים להגיע ללא חשש.



מיקומו של בית הקהילות ברחוב מסדה

המדרגות היורדות מרחוב מסדה אל מפלס הגן בו נמצא בית הקהילות. גרם המדרגות הצבוע הוביל בעבר לבית הספר בסמ"ת

עיצוב המקום הופקד בידיה של אדר' אלה שר, בעלת משרד אדריכלים עצמאי ותושבת הדר זה כ-17 שנה, שניכר עליה כי היא מאמינה בחשיבות הפרויקט ובקשר לקהילה. את העבודה ביצעה שר מטעם המרכז לייעוץ אדריכלי בהדר* שהיא הקימה ומנהלת זה כחמש שנים, מרכז שהוא יוזמה של קבוצת מ.ק.ס (מתכננים קהילה סביבה – להתחדשות עירונית בהדר), בה הייתה חברה שר בעבר. נקודת הפתיחה של הפרויקט הייתה מאתגרת מאוד: החלל שנבחר היה חשוך, מדכא ונטוש, צמוד לאחד הגנים הכי מוזנחים בעיר, כאשר ברקע המטרה הייתה לייצר בית – מושג חמקמק ובעייתי – לאוכלוסיות שונות בעלות צרכים שונים. לפי שר "המטרה הייתה ליצור מקום שהוא לא מוסדי, אלא כזה שיש בו אווירה טובה על התפר שבין מועדון לבין בית, המתחבר לגן והופך חלק מהמרחב הציבורי שלו".



הגן בין רחוב מסדה לבין רחוב בן יהודה ועמק הזיתים אליו פונה בית הקהילות

אם בתכנון של בית רגיל האדריכל מבין את צורכי הדיירים דרך סדרת מפגשים ושאלות, מגבש איתם פרוגרמה ואותה מטמיע בתכנון ובעיצוב של הבית, הרי שבתכנון של מקום כמו בית הקהילות עולות בתהליך העבודה שאלות שונות וקשות יותר. תהליך זה מתחיל בשאלה מדוע בשנת 2017 ובעידן הדיגיטלי בכלל צריך בית כזה? הוא ממשיך לשאלות גדולות כמו כיצד לתכנן מקום דינמי, כיצד לגרום לעיצוב לדבר לכל הקהלים השונים אשר פוקדים את המקום, כיצד לספק תחושת הגנה וביטחון למי שמגיע לבית או כיצד גורמים למקום ציבורי להרגיש כמו בית? בסופו של דבר מגיעים לשאלות בקנה מידה קטן יותר כמו איזה ריהוט לבחור כך שיהיה איכותי אך עמיד לאורך זמן, באיזו צבעוניות להשתמש וכיצד להחדיר אור למבנה אך בו בזמן לשמור על הפרטיות של מי ששוהה בו? סדרת השאלות האלו והבנת הפרוגרמה הנדרשת הם אלו שהתוו את התכנון והעיצוב, החל מחלוקת החלל, דרך בחירת החומריות ועד בחירת הווילונות והצבעים.


ביקרנו בבית ערב מצעד הגאווה בחיפה כאשר ההכנות וההתרגשות היו בשיאן. למרות שהוא היה עמוס בפעילות, אפשר היה להבין שהתכנון מצליח גם לשלב את הפרטיות של אלה המשתמשים בבית וגם להכריז בו בזמן בצורה גאה "אני כאן" – בין היתר בשל הקיר הצבעוני הפונה לגינה ובשל מדרגות הישיבה (שאליהן עוד נגיע בהמשך). כמו כן, התכנון מצליח לשלב בצורה טובה גם את החלק הציבורי וגם את החלק הפרטי שבבית. מצד אחד יש עיצוב רשמי יותר של מקום ציבורי כפי שניתן למשל לראות באזור הכניסה, הכולל משרד, כיתה ודלפק המשלב עץ צבוע לבן וחיפוי OSB (לוחות עץ שבבי דחוס), ומצד שני יש עיצוב קליל ולא רשמי של בית עם ספות וכורסאות מזמינות, מטבח מאובזר וחלל נעים לשהייה. הצבעוניות שבבית, שהיא ללא ספק אחד הדברים הטובים שבו, שאובה מדגל הגאווה כאשר כל אחד מצבעי הדגל נמצא בחלל אחר בבית, דבר המהווה שימוש בוגר ומעניין יותר בצבעי הדגל. גם הדגש על הפרטים, כגון: סוג הכורסאות, ואזות יפות, עציצים ותמונות של האדריכל והיוצר אור רגב יוצרים הרגשה של בית עכשווי שהוא מגניב וכיפי, ויחד עם זאת יודע להיות מקום פעילות וכינוס. מי שנכנס לבית לא יכול שלא לחוש את האיכויות שבו, את החשיבה שהושקעה בו ואת הרצון ליצור תוצר איכותי שיעלה גם את הדימוי של מי שנמצא בו. זו אחת הפעמים הבודדות שראיתי בחיפה פרויקט שכספי הארנונה שלי הושקעו בו והתוצאה הייתה מרשימה ביותר.



חלק אינטגרלי משיפוץ הבית התייחס לחלקו החיצוני וכלל יצירת דק ישיבה הצופה אל הגן, חזית צבעונית אליו ותאורת הצפה. כל אלה, יחד עם השמשת החלל לפעילות, הובילו לשינוי באופיה של האוכלוסייה המשתמשת בגן. השינוי החיובי הזה בצירוף שיפוצו של רחוב בן יהודה (התוחם את הגן מצידו התחתון) הובילו את העירייה לקבל החלטה לשפץ את הגן, וכיום מתבצעים סבבים של שיתופי ציבור עם הקהלים השונים על מנת להבין מהי הפרוגרמה הנדרשת. אין ספק שהגן, אחד היחידים בשכונת הדר, צריך חידוש ורענון, ואפשר רק לקוות שהוא ייעשה באיכות וברמה המצויה בבית הקהילות, שכן הדר (כמו שכונות אחרות בעיר) משוועת למרחבים ציבוריים איכותיים. סביר להניח שחיבור כזה בין הבית השוקק ובין מרחב ציבורי (מחודש בתקווה) ייצור מוקד של עשייה חיובית אשר תמיד יהיה  מי שדואג לו ושומר עליו.



הכניסה למבנה טרם השיפוץ

הדק וקיר הכניסה הפונים אל הגן לאחר השיפוץ

לסיום, אי אפשר שלא להתייחס להקשר השכונתי של הבית. ארנון אלוש, מנהל הבית אומר כי "הדר היא שכונה עם מיתוג מורכב ואמירה חזקה, ורק תהליך של צמיחה אורגנית, מלמטה, יוכל לקשור את הבית אל השכונה ולהפוך אותו לחלק מהדיאלוג הקהילתי בה". האמירה הזו מבטאת בצורה יפה מאוד את מה שנדמה שצריך כדי להיות חלק מהשכונה. לא מספיק לבוא ולהקים בה עסק או מקום לפעילות ציבורית. צריך להיות חלק מהמרקם של המקום, להכיר את התושבים, להבין את היתרונות והבעיות ולהפוך לחלק מהנוף. האמירה של אלוש הזכירה לי את הניסיון של מתחם ההדריון הסמוך שמנסה גם הוא להיות חלק מהדר, אך עם הצלחה חלקית בינתיים.


ולנו נותר רק לקוות שחיפה, הידועה בדו-קיום שלה, תדע להיות סובלנית ומקבלת גם לכל חברי הקהילות. כמו כן, כולי תקווה שעוד מקומות בעיר יוקמו באיכות ובהשקעה כזו ושרצף ההתחדשות בתחילת רחוב מסדה (ההדריון, בית הקהילות ובתקווה גם הגן) ימשיך למקומות אחרים בשכונה.


תודה רבה לאדר' אלה שר ולארנון אלוש על המפגש המלמד, מאיר העיניים ומלא הסבלנות.

שותפים לתכנון הבית היו צוות סטודנטים לאדריכלות שפעלו במרכז לייעוץ אדריכלי כחלק ממלגת כפר הסטודנטים. היום הם כבר אדריכלים: איה אורבך, לי בכר, דורון עסיס וילנה קירייב.


0 צפיות

©2018 by פינת רחוב - בלוג עירוני חיפאי. Proudly created with Wix.com

This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now