top of page
  • תמונת הסופר/תאדר' עומרי זילכה

תחייתו של הארמון

מאת: אדר' עומרי זילכה. עריכה לשונית: אביעם בן נעים.


עד לספטמבר האחרון כף רגלי מעולם לא דרכה במגדל ארמון. הוא נתפס בעיניי כמגדל משרדים משמים, שאין בו לא ארכיטקטורה מעניינת, לא שימושים אחרים מלבד משרדים, וגם המסחר שהסתכם בסניף "סופר פארם" לא משך אותי להגיע. כל זה השתנה החל מספטמבר האחרון ומאז מצאתי את עצמי מגיע למגדל פעם לפתיחת תערוכה ופעם למסיבה, פעם למרחב עבודה ופעם כדי לסייר בו ולכתוב לכם…



מימין: מגדל ארמון במבט מרחוב הרצליה. משמאל: מגדל ארמון במבט מפינת הרחובות הנביאים והרצל. צילום: עומרי זילכה.


אי אפשר לדבר על מגדל ארמון מבלי להזכיר את הקולנוע אשר המגדל נושא את שמו, קולנוע ארמון. הקולנוע נבנה בשנת 1935 ברחוב הנביאים המתפתח על ידי משה גרידינגר ותוכנן על ידי האדריכל החיפאי הידוע שמואל רוזוב, שתכנן גם את מלון דן כרמל ובית רוטנברג הסמוך לו, את בניין אולמן בטכניון, את מגדל אגד בבת גלים (יחד עם אדריכלים נוספים) ועוד. הקולנוע כלל אולם ובו 1,800 מושבים עם גג שנפתח לשמיים בחודשי הקיץ, יחד עם יציעי כבוד. מלבד סרטים, עלו בו גם הצגות ומופעים והוא נחשב לאחד האולמות, אם לא ה-אולם החשוב ביותר בעיר. ארמון היה חלק משורה של בתי קולנוע שפעלו בעיר ובעיקר בהדר, ביניהם עצמון, אורה, רון ועוד רבים. גודלו, סוג המופעים שעלו בו, מיקומו ברחוב ראשי במרכז העיר ושימושים נוספים שהוקמו בסמוך אליו הפכו אותו למרכז הבילויים בעיר. ארמון היה מקום שכולם הכירו, מקום שהפך לאגדה.



קולנוע ארמון מתוך אוסף מטסון של ספריית הקונגרס האמריקאית.


סיפורו של ארמון הוא סיפורה של הדר כולה

התנוונות מרכז העיר חיפה, היא הדר הכרמל, לא פסחה גם על ארמון, והוא נסגר בשנת 1987. יחד איתו נסגרו גם יתר בתי הקולנוע שפעלו בהדר הכרמל. ככלל בתי הקולנוע החלו לצאת ממרכזי הערים אל מתחמים גדולים בשוליה, והיחידי שהצליח לשרוד עד היום בתחומי העיר הוא סינמה קפה עממי עליו כתבתי כאן בעבר. בשנים בהן נסגר ארמון היה נדמה כי הדר כולה יורדת מנכסיה, ושימור הייתה מילה שלא הכירו במסדרונות העירייה. לכן אין זה מפתיע שהמבנה, למרות חשיבותו והאדריכלות האיכותית שלו, נהרס באמצע שנות התשעים לטובת הקמת מגדל משרדים. יזמי הקמת המגדל היו משפחת גרידינגר, ואדריכלי המגדל היו יעל וירון גרנות. הקמת המבנה הסתיימה לקראת סוף שנות התשעים. לאלה מכם שמזדעזעים מהריסת מבנה חשוב כל כך לטובת הקמת מבנה משרדים, נזכיר שארמון אינו היחיד וגם וילת משפחת ח'ורי (שלפי התמונות נראתה מדהימה) פינתה את מקומה לטובת מגדל הנביאים, כמו שקרה בתל אביב כמה עשורים קודם לכן - אז נהרסה ה"גימנסיה הרצליה" לטובת מגדל שלום מאיר. הריסת מבנה ישן לטובת מבנה חדש (בעיקר אם הוא מגדל משרדים) סימנה בהרבה עיריות את הפיתוח והצעידה קדימה.



מבטים במגדל ארמון. צילום: יוני לוי.


סיפורו של ארמון הוא סיפור שמעורר תהיה

לאלה מכם שמכירים קצת את הדר הכרמל ואת ההיסטוריה שלה, התקופה הזו של שנות השמונים והתשעים בוודאי זכורות לכם כשנים בהם הדר הייתה שרויה במצב די ירוד, כאשר ימי הזוהר שלה מאחוריה והמנהיגות העירונית לא מבינה כיצד יש לטפל בה ולהחיות אותה (יתרה מכך, ניכר שהיא לא הבינה שיש כלל בעיה, אבל זה לכתבה אחרת). לכן אפשר לתמוה מדוע הוקם בה - דווקא בנקודת השפל של השכונה - מגדל עסקים ובו 18 קומות ועוד 6 קומות תת קרקעיות של חניה, עם 34,000 מ"ר. אבל כאן לא מסתיימת התמיהה: המבנה מעולם לא אוכלס ביותר מרבע משטחו! כן כן, יש לחזור על זה שנית על מנת שתבינו את גודל השערורייה - המבנה מעולם לא אוכלס ביותר מרבע משטחו!!!!!!!! אומנם למשפחת גרידינגר היה משרד בקומה העליונה ואומנם פה ושם היו עסקים במבנה, אבל ברמת העיקרון רובו היה ריק. מדוע לא אכלסו היזמים את המבנה? כאן יש השערות רבות אך כולן בגדר השערות.


"הסיפור לא יאומן", מספרת אביב נגבי מקרן ריאליטי, המחזיקה כיום במבנה, בעודה מסיירת איתי בקומה ה-14 שעדיין עומדת נטושה. "במקום מגדל עסקים ומסחר, שאלפי עובדים, לקוחות ומקבלי שירותים יוצאים ונכנסים אליו, ומכניסים לסביבה ולרחובות הסמוכים נוכחות וחיוניות, קיבלנו מבנה רפאים שרק החליש עוד יותר את הסביבה". בקיצור, המבנה רק לקח מסביבתו ולא נתן לה שום דבר.



מבטים בקומה ה14 הנטושה של הבניין. צילום: יוני לוי.


סיפורו של ארמון הוא סיפור עם תקווה

בשנת 2011 מכרה משפחת גרידינגר את המגדל לחברת הביטוח "מגדל", אבל גם זו לא ידעה מה לעשות עם הנכס והוא המשיך לעמוד ברובו נטוש. בשנת 2020 קנתה את המגדל קרן ריאליטי המתמחה בהשבחת נכסים והיא זו המחזיקה בו כיום. לדברי נגבי, לאחר הרכישה הקרן חיפשה מה תהיה האסטרטגיה הטובה ביותר על מנת להשביח את הנכס ועלו כל מיני אפשרויות, בהן גם שינוי ייעוד למלונאות או למגורים. לבסוף, ממחקר שערכה הקרן, התברר שהמיקום הייחודי בצומת של רחובות מסחר במרכז העיר, בין ציר הכרמלית, המטרונית והמדרגות מהכרמל לכיכר פריז, מתאים מאוד למשרדים ושירותים. וכך במשך השנה וחצי האחרונות החל הבניין מתאכלס בקופות חולים, משרדי ממשלה, משרדים פרטיים ועוד, עד לרמה שכמעט כולו עתיד להיות מאוכלס בחודשים הקרובים. לצד האכלוס עובר המבנה בימים אלו גם "מתיחת פנים" בהובלת משרד לוי-לוסטיג ואת עיצוב הפנים מסוף שנות התשעים מתאימים לסגנון עכשווי יותר.



לובי המגדל במהלך עבודות השיפוץ. צילום: עומרי זילכה.


בצד סיפור תחייתו של המגדל יש גם פינה קטנה אך חשובה, והיא מתרחשת בקומה השלישית שלו, זו שהביאה אותי לבקר במגדל. קרן ריאליטי שמחזיקה כיום במגדל היא אומנם קרן נדל"ן, אך לצד זה היא עוסקת גם בעשייה חברתית-קהילתית, או "אימפקט" כפי שהיא מכנה זאת. המטרה היא ליצור פרויקטים ארוכי טווח או קצרי טווח שישפיעו על הקהילה והמרחב כולו, וזאת כחלק מתהליך ההשבחה של המבנה שנרכש. בקומה שלוש ישנו אולם עם במה ואפילו חדר אומנים בו מתקיימות שלל פעילויות, כגון תערוכות מתחלפות, הקרנת סרטים, ערבי בר, מסיבות, חלל עבודה, סדנאות ועוד ועוד. גולת הכותרת של הקומה הזו היא המרפסת רחבת הידיים שאומנם נמצאת "רק" בקומה השלישית במבנה אבל יש ממנה נוף של כמעט 360 מעלות לעיר. אפילו חתונה ערכו כאן!



תמונות מאירועים שונים בקומה השלישית ובמרפסת של המגדל במסגרת Intu Armon. צילום: הגר השילוני.



תמונות מכנס דיור שנערך בקומה השלישית של המגדל בחודש מאי האחרון. צילום: עדי לם.


הרעיון בקומה הזו הוא לתת איזושהי תועלת ציבורית ולתרום משהו לסביבה. זו יכולה להיות פעילות שמושכת אנשים אל המבנה, או פעילות גם למי שעובד במבנה ובקומה הזו הוא מקבל חוויה אחרת ממבנה משרדים סטנדרטי, כמו שיעור יוגה או פילאטיס במרפסת או הרצאה. כך או כך, אכלוס המגדל ופעולות ה"אימפקט" במגדל מביאות אליו קהל שלא הגיע מעולם לבקר בו, יוצרות תנועת הולכי רגל מוגברת באזור (חלקן אף בשעות החשיכה), מביאות אומנות, תרבות, בילוי ויצירה לרחוב שיש בו מחסור בכך, וככלל יוצרות עוגן שיכול להיות מרכזי ברחוב החשוב הזה. אני מכנה את מה קורה בארמון "הדלקת אור" באזור די חשוך בהדר הכרמל. יש עוד הרבה מקומות כמו ארמון שצריכים שידליקו בהם אור. עוד אלומת אור ועוד אחת, והדר יכולה לחזור ולהיות מוארת כמו בעבר.


תודה לאביב נגבי מקרן ריאליטי.

תודה להגר השילוני מIntu Armon.

תודה לעומר מוזר על ה"דחיפה" לכתוב על המקום.


תמונה ממרפסת מגדל ארמון לעבר הכרמל. צילום: עומרי זילכה.



1,387 צפיות3 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

3 comentarios


eyalroz1
18 abr 2023

לא ראיתי ברשומה הזו סיבה אחת טובה מדוע לא להרוס את המגדל ולהשיב את הנוף שאבד.


(ואם היו הורסים את המגדל הזה, אולי החוצפה של הנדל"ניסטים לא הייתה מגיע עד לרמת מגדל הבור-המביש שליד המשביר לצרכן.)

Me gusta

eyalroz1
18 mar 2023

מגדל ארמון הוא אחד הפצעים המכערים את הדר, גם לעיניי תושביה ובמיוחד מן העיר התחתית והכרמל. זאת לצד "מגדל חיפה" ברח' הרצל, מגדל המגורים בתחילת רח' הלל, ומגדל אחד העם החדש. הקמת כל אחד מהם נתנה לגיטימציה אפלה ומושחתת לבניית הבא בתור.


גורלם צריך להיות אחד: הריסה. ובמקומם - כל מה שתרצה, אפילו בניין בעל אופי דומה, אך במחצית או שליש הגובה.

Me gusta

rblechner
rblechner
05 sept 2022

תודה על עוד כתבה נהדרת.

אהבתי את הביטוי "הדלקת אור"!


האם הפינה של הבניין עם כיכר מסריק (הפונה לשבתאי לוי \ הרצל \ הנביאים) לא היתה אבן שואבת לתקופה?

Me gusta
bottom of page