• אדר' עומרי זילכה

מה המצב? אל חדר המצב החברתי בהדריון


מאת: אדר' עומרי זילכה. עריכה לשונית: אביעם בן נעים. צילום: חדר המצב החברתי.


העולם שלנו מלא במידע: כמה מתושבי העיר משתמשים בתחבורה ציבורית, כמה חולי קורונה קשים יש עכשיו בחיפה, מה איכות האוויר בנווה שאנן, מה אחוז הזכאות לבגרות בעירוני ה, ועוד ועוד ועוד. מידע ונתונים לא חסר, אבל ויזואליזציה של המידע - זה כבר סיפור אחר. היום כבר ברור שכדי שהמידע יהיה נגיש וקריא לא מספיקים המספרים, אלא צריך גם להמחיש אותם גרפית. וכשמדובר במידע על סוגיות חברתיות הסיפור מורכב אפילו יותר, שכן סוגיות חברתיות קשה לכמת ולהנגיש, ולכן הן נעדרות מהשיח לפעמים.



לתוך החלל הזה נכנס חדר המצב החברתי בהדריון (עליו כבר כתבתי כאן בעבר), שהוא מעבדה אשר שותפים לה הטכניון, קרנות הביטוח הלאומי, קרן שח’’ף (שותפות פילנתרופית לקידום קהילות צעירים משימתיות בישראל) ועיריית חיפה. בראש המעבדה עומדת ד’’ר מירב אהרון גוטמן שהיא סוציולוגית אורבנית וחברת סגל בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון, ויחד איתה פועלים שם עוזרי מחקר, אדריכלים, אנתרופולוגית, אנשי מחשוב ונתונים, יוצר, ואיש קהילה. אחת מהן היא אדר' בת אל יוסף רביד, דוקטורנטית בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון, אשר שוחחה איתי ארוכות על הפרויקט. קל להבחין שרוב העוסקים בפרויקט אינם מגיעים מעולם המחשוב והמידע אלא מרקעים אחרים, מה שנותן לפעילות במקום נופך שונה. עוד עובדה מעניינת היא שרוב העוסקים הינם תושבי שכונת הדר שחוקרים במסגרת זו את שכונתם.


ד"ר מירב אהרון גוטמן על רקע המערכת


מטרת המעבדה היא לרכז מידע העוסק בעיקר בסוגיות חברתיות בשכונת הדר הכרמל ולהמחיש אותו על גבי מודל תלת מימדי של השכונה. כאן גם רואים את המידע וגם "נוגעים" בו באמצעות מסך מגע המאפשר לעבור בין נתונים בן רגע. החדר מעוצב כך שהוא ייתן חוויה אימרסיבית אותה מתארת בת אל כ"להיות חלק מהסיטואציה ולא להסתכל עליה מלמעלה". עבור זה קיים בחדר קיר קעור באורך שמונה מטרים ומסך מגע שולחני המאפשרים את החוויה הזו.


החדר מספק פלטפורמה המנגישה מידע בזמן אמת על גבי המודל תוך הצלבת מספר נתונים יחד. זאת על מנת להציג למקבלי ההחלטות את המידע העכשווי בצורה הנוחה ביותר לתפיסה, וכך יוכלו לעמוד אל מול אתגרי העיר. אם תרצו זה מעין "שולחן חול" (ארגז חול ששירת אנשי צבא על מנת לתכנן את המהלכים שלהם) של ימינו. כך למשל, תוכלו לראות באיזה מבנים בשכונה מתגוררים קשישים, כמה מהם נכים, כמה מהם רחוקים מבתי מרקחת וכמה מהם גרים במבנים בני שלוש קומות או על שיפועים תלולים. הכל - כפי שאפשר לראות בתמונות מטה - מומחש בקלות בכך שהנתונים מתעוררים לחיים ומאפשרים לנו להבין איפה הבעיה בדיוק ולא בערך.





הפלטפורמה פועלת במספר קני מידה, החל מנתונים ברמה השכונתית דרך נתונים ברמת האזור הסטטיסטי ועד לנתונים ברמת הבניין. לצורך כך משתמשים בחדר המצב לא רק בנתונים המגיעים ממשרדים ממשלתיים או מהעירייה, אלא גם מנתונים אשר מגיעים מפעילים חברתיים שיוצאים לשטח ופוגשים באוכלוסייה. כך יוצא שהחדר אולי מרגיש כמו אלמנט מנותק מהעולם שבחוץ, אבל בפועל הוא גם מחובר לשטח. היכולת הזו לשאוב נתונים ממספר גורמים ולהצליב ביניהם הינה דבר ייחודי לעולם החברתי.





חדר המצב מציג מהפכה של ממש! נכון שהטכנולוגיה ועולמות הידע עליהם נשענת המעבדה קיימים כבר שנים, אולם הפניית הידע הזה אל הסוגיות החברתיות והצלבתן עם המיקום הפיזי יוצרים מצב בו אנחנו לא צריכים להתבסס יותר על נתונים כלליים או להניח הנחות. כעת המידע פרוש לפנינו ומאפשר לנו לראות היכן הוא בדיוק נמצא. כל אותם דברים שתמיד נראים "שקופים" מקבלים צבע בחדר המצב ואפשר לעמוד על חומרתם, מיקומם וריכוזם וכן להשוות אותם עם נתונים אחרים. בעיניים שלי מדובר גם במהפכה בעולם התכנון, שכן במקום "מבט העל" שאנו כמתכננים משתמשים בו בעבודת התכנון, כעת יש לנו אפשרות להסתכל במבט "מתוך" - וזה שינוי ענק. הסיטואציה שבה אתה בתוך הסביבה אותה אתה מתכנן, שונה לחלוטין וטובה לעין ערוך מאשר סיטואציה שבה אתה מסתכל על אזור התכנון במפות או תצלומי אוויר ללא אפשרות "להרגיש" אותו. הסוגיות החברתיות שקשה לנו להתייחס אליהן בתכנון קמות לחיים ומאפשרות לנו להכיר אותן, ללמוד אותן, למקם אותן ולנסות לתת להן מענה. אם תרצו, יש כאן אפילו קריאת תיגר על תהליכי התכנון ה"רגילים" אותם אנו מכירים. הקשר שבין החברה לבין המרחב ידוע כבר מאות שנים, אבל אולי באמצעות הטכנולוגיה נוכל כעת להתייחס לדברים בצורה מדויקת יותר ולתת מענה לסוגיות הקשות שיש בחברה שלנו.


תודה לאדר' בת-אל יוסף רביד ולזוהר וייס.

לאתר חדר המצב החברתי


239 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול