• אדר' עומרי זילכה

חיפה - מבטים קרובים, מבטים רחוקים

עודכן ב: אוק 21



מאת: אדר' עומרי זילכה. עריכה לשונית: אביעם בן נעים.


כדי להכיר את חיפה באמת צריך לאמץ שני סוגי מבטים: קרובים ורחוקים.


מבטים קרובים אל פרט בניין מעניין: מעקה ברזל או כרכוב, תבליט אבן או מרפסת זיזית. מבטים קרובים אל קבוצת עצים בוגרים המתמזגת עם הבניינים לאחד. אל גרם מדרגות שכמו מכניס אותך לתוך מנהרה עירונית המחברת בין מפלסי העיר השונים. אל עיני תושביה השונים כל כך בשפתם, תרבותם, עיסוקם, ויוצרים את הגיוון האנושי שיש כאן. אל קו, ספק גבול ספק סף, המנסה לחצוץ בין העיר לבין הטבע, לא תמיד בהצלחה. אל חזיר בר משוטט ברחוב ראשי כאילו גם הוא ממהר לעבודה.



לובי אחד המבנים בשיכון עובדי בתי הזיקוק. אדריכל אלפרד גולדברג

ומבטים רחוקים. אל האופק העירוני וזה שברקע שלו. אל המפרץ המסביר על הגיאוגרפיה המקומית טוב יותר מכל מפה או אפליקציה. אל אוניות הממוקמות בים כאילו מישהו סידר אותן בקומפוזיציה הזו. אל מנופים אדומים בוהקים המחכים לנוע. אל גגות רבים עם דודי שמש, רעפים, פה צריח, שם כיפה, מספר כיסאות ושולחן קטן מחכים לאורחים. אל הרי הגליל הנמוכים והגבוהים, אלה שאני מזהה בשם ואלה שלא, עם יישובים שאני תוהה מה הם. אל ואדי השולח אצבעות בין בתי העיר עד לים כמו היה נחש ענק ירוק ומתפתל.



מבטים רחוקים כמו אל הנמל

וכדי להבין את חיפה צריך לאמץ את המבטים האלה בעוד מובן.


צריך להפנות מבטים קרובים לאתגרים ולבעיות. כמה קשה לנוע בעיר ומאתגר להלך ברבות משכונותיה. כמה צמאים מרחביה לחגיגה, לבית קפה, למזרקה, לטיפוח. כמה כבדה ההנדסה האזרחית על קירות התמך הענקיים שלה וכבישיה הרחבים מדי. כמה חונקת התדמית של עיר מזוהמת וכמה חונק באמת הזיהום. כמה מתסכל לראות ולהריח את הים אך ללא אפשרות להגיע אליו. כמה מעציב להרגיש לעיתים כמו סיפה של הפריפריה.



מה עושים עם כל הכבישים הרחבים האלה באמצע העיר?


וחייבים להפנות מבטים רחוקים לעבר ולעתיד. לעבר כדי להכיר את ההיסטוריה שלה: האנושית, התרבותית, האדריכלית, הכלכלית. לדעת מאין צמחה והתפתחה, כיצד התהוותה, עם מה התמודדה, כיצד קרה שהיא נחשבה לתקופה לעיר העתיד והייתה לכרך דינמי, מתפתח ושוקק, וכיצד קרה שנחלשה, הזדקנה וירדה מגדולתה.


וחייבים להסתכל גם במבט רחוק לעתיד. לדמיין מה יכול להיות, כיצד יכולים להיראות רחובותיה, כיצד יכולים להיות מעוצבים מרחביה הציבוריים, היכן יבלו בעתיד תושביה, היכן יבקרו תייריה שיבואו בהמוניהם בעודם תוהים כיצד לא הגיעו עד היום. כיצד יהיה קל לנוע כאן מנווה שאנן לבת גלים, מחליסה לאוניברסיטה. כיצד יונגש הטבע בצורה טובה יותר וייווצר מנעד בין הבטון ועד לאדמה החשופה שיאפשר ליהנות מכל העולמות. כיצד ישוקמו בנייניה ויהיו למוזיאון פתוח לאדריכלות.



לדמיין שיום אחד זה יראה אחרת. ואדי סאליב

כדי להכיר את חיפה באמת צריך מבטים קרובים ומבטים רחוקים. כל עיר ובוודאי עיר מורכבת כמו שלנו מצריכה ראייה ומבט מורכבים.


נכתב לרגל עשור למעבר שלי לעיר.

268 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול