top of page
תמונת הסופר/תאדר' עומרי זילכה

חוסן חיפאי

עודכן: 11 בינו׳

מאת: אדר' עומרי זילכה. עריכה לשונית: אביעם בן נעים.


בשנים האחרונות אני שומע בכל מקום את המילה חוסן (Resilience): במאמרים על ערים, בתחום הפיננסים וניהול עסקים, בתחום בריאות הנפש ועוד. נדמה לי כי היא הפכה לעוד Buzzword שמרבים להשתמש בה ולא תמיד ברור על מה ולמה. ההגדרה הרשמית של חוסן עוסקת ביכולת לעמוד מול ולהתאושש במהירות מקשיים ומאתגרים, ובדיקה מהירה מראה שאכן בשנים האחרונות השימוש במילה הזו נסק. אין ספק שהקורונה שהגיעה וטלטלה את כל עולמנו אחראית במידה לא מבוטלת לסוג החשיבה הזה.

 

המלחמה גרמה לי לחשוב על המילה הזו בהקשר המקומי שלנו כאן בחיפה. גם עלינו עברו כמעט שני עשורים מטלטלים החל ממלחמת לבנון השנייה, דרך השריפות ב-2010 וב-2016, הקורונה, אירועי "שומר החומות" ועתה המלחמה בעזה. מלחמות, אסונות טבע ומגפה בתקופה כל כך קצרה גרמו לי לתהות ממה מורכב החוסן העירוני שלנו והאם הוא מוכן לעתיד לא צפוי.

 

המילים הראשונות שאולי יעלו לכם לראש בהקשר של חוסן בתקופה הזו, כשאיום הטילים לעבר העיר חזר להיות רלוונטי, הן מקלוט ומיגון. פרוץ המלחמה הביא איתו הקלות בבניית ממ''דים, התערבות עירונית במקלטים פרטיים (דבר די יוצא דופן), הצפת סוגיית מיגון מוסדות החינוך והציבור בעיר ועוד. נדמה שכולם רוצים ממ''ד וכמה שיותר קרוב. הרצון לפתרון מיגון זמין ברור, אולם צריך לזכור כי אין אפשרות לבנות ממ''דים על כל המבנים בעיר גם אם רצינו, ואל חלקם (אלה בעלי האיכויות האדריכליות הגבוהות) עדיף גם שלא יוצמד אחד. אבל גם במבנים אחרים שאינם נמנים עם שמנה וסולתה של מבני העיר, בניית ממ''דים יוצרת בעיות. הממ''דים נבנים במרווחים בין הבניין לרחוב או לבניין סמוך, ואלה אמורים להישאר פנויים עבור אוויר, אור, צמחייה וחלחול מי גשם. זה עוד לפני שדיברנו על פגיעה באיכות התכנון האדריכלי כאשר לבניין ''צומח'' עוד ''איבר'' שמעולם לא התכוון לקבל.


תוספת ממ"דים בבניין בנווה שאנן. צילום: אדר' אור שטרית.

 

דבר נוסף שהמלחמה הביאה איתה ביתר שאת הוא המחסור בידיים עובדות בחקלאות. חוסן למצבי חירום צריך לכלול מוכנות גם למצבים כאלו. הפתרון יכול להיות פשוט יותר מבניית הממ''דים, והוא יצירת חקלאות עירונית בקנה מידה נרחב בחצרות, קירות וגגות ברחבי העיר - הן במבנים פרטיים והן בציבוריים. הטכנולוגיה היום מאפשרת גידול של מגוון ירקות ופירות בהשקעה ובתחזוקה נמוכה (למשל גידולים הידרופוניים), וכך ניתן לספק תצרוכת נהדרת בשגרה ובחירום. מה גם, עבודה כזו יכולה לספק תעסוקה לילדים, לנוער או לקשישים ועוד לא דיברנו על הצד הבריא של העניין.


גידולים חקלאיים בגינה הקהילתית "גבעת השבשבת"

 

החוסן שלנו צריך להיות מורכב גם מהתמודדות עם שריפות, כפי שהשריפות ב-2010 ובעיקר ב-2016 הבהירו לנו. אירועי האקלים הקיצוניים הופכים תדירים יותר ויותר והסכנה לכל אותן שכונות צמודות חורש עולה. לכבאות והצלה יש מדיניות ליצירת חיץ אש, אבל זו מבוססת על כריתה מאסיבית של עצים בקרבת מבנים. על מנת להימנע מפתרון כה קיצוני שיכול לפגוע אנושות בדמותה של העיר, הכינה העירייה תוכנית ליצירת חיץ אש בעיר. התוכנית מיפתה את המוקדים הבעייתיים ביותר והציגה שורה של פתרונות - חלקם בתחום התחזוקה, חלקם טכנולוגיים וחלקם בתחום המוכנות וההיערכות. בכך מקווים שחיץ האש אכן יוגדר אולם ללא פגיעה אנושה בעצים.


מבנה בעיר שנפגע בשריפה ב2016. צילום: אירה דרוינוב.

 

אירועי אקלים קיצוניים כוללים גם חום קיצוני (כאילו לא חם כאן גם ככה) ומעלים את חשיבותה של תשתית הצל. גם במקרה הזה, הפיתוח הוא אויב גדול לתשתית הצל הטובה ביותר שיש והיא העצים. עיריית חיפה מקדמת בימים אלו מסמך אסטרטגי לייעור עירוני על מנת לגבש תפיסה איפה, כמה ואיך נוטעים עצים, בעיקר לאורך הרחובות, כדי לייצר תשתית צל כמה שיותר משמעותית בשנים הקרובות. אבל מעבר לזה יש את כל אותם העצים במגרשי המגורים שגם להם תפקיד חשוב ולעיתים השפעה על המרחב הציבורי. אלה הולכים ונעלמים בקצב גבוה ומפנים את מקומם לטובת חניות. כאן לעירייה יש בינתיים תשובה מגומגמת הרבה יותר.



עצים כמו אלו שבתמונה לא עוזרים במיוחד שכן הם לא נותנים צל. פרויקט "פרשקובסקי" ברחול ברל.

 

וכן, אירועי אקלים קיצוניים כוללים גם אירועי גשם, בהם יורדות כמויות גשם גדולות בזמן קצר אשר גורמות להצפות. יחד עם המבנה הטופוגרפי של העיר, ההצפות הופכות לנחלים, מפלים ושטפי בוץ מהר מאוד. החוסן כאן יכול להגיע מיצירת מקומות להשהיית המים, לאגירתם ולחלחול שלהם בקצב שלהם אל הקרקע. זה מצריך עבודה תכנונית ופיתוח מקום שיכול להתאים למצבי שגרה ולמצבי קיצון, לפעמים זה אפילו פשוט יותר - אפשר למשל לייצר מצב בו המים פשוט יישפכו אל רצועות הגינון לאורך הרחובות ולא ייתקלו באבן שפה. אבל בעיקר זה דורש התייחסות לנושא ומציאת פתרונות נופיים יותר והנדסיים פחות.


דוגמא לתכנון רחוב בקופנהגן, דנמרק, המציע מענה לימים בהם אין גשם ומקום להשהיית מי נגר באירועי קיצון כחלק מתכנית אב עירונית להתמודדות עם הצפות. תכנון: Henning Larsen.

 

כל מה שתיארתי הוא בתחום הפיזי, אבל יש תחום אחר שהוא חשוב לא פחות ואולי אף יותר והוא התחום החברתי-קהילתי. חוסן עירוני חייב לכלול חברה שיכולה לקבל זעזועים, לנער אותם ולהמשיך הלאה. הרב-תרבותיות שיש בעיר והחיים המשותפים הנותנים לעיר את הייחוד שלה ביום יום, הם הראשונים שיכולים להיפגע באירועי אלימות. את זה אנחנו לא יכולים לאפשר לעצמנו שכן אנחנו רקמה אחת - קונים ומוכרים, לומדים ומחנכים, מטפלים ונבדקים, עובדים שכם אל שכם. החברה העירונית שלנו חייבת להתחזק עוד ועוד כדי שיהיה לה שריון וחוסן מול המזרח התיכון המאיים.

134 צפיות0 תגובות

コメント


bottom of page