• אדר' עומרי זילכה

בתל אביב חוגגים את הבאוהאוס, בחיפה הבאוהאוס נלחם על חייו

מאת אדר' עומרי זילכה


לאחרונה נתקלתי בכרזת פרסומת בתל אביב המזמינה ל"מסיבת באוהאוס" במסגרת אירועי "בתים מבפנים" המתקיים בסוף השבוע בעיר בסימן "100 שנה לבאוהאוס". תל אביב יודעת לחגוג וכשמדובר בבאוהאוס היא חוגגת ובגדול. הכרזת אונסק"ו על "העיר הלבנה" של תל אביב כאתר מורשת עולמי בשנת 2004 הפכה את אלפי המבנים המתפוררים שהיו בה (אשר רק למעטים היו נראים אז כמו משהו שיש לשמר) למוצר יוקרתי השווה שימור וגם כסף רב. לזאת תרמו כמובן גם רשימות שימור של העירייה, עבודה של מחלקת השימור ואיך לא, הון פרטי שזורם בתל אביב כמו יין תוצרת חוץ.



חוגגים את הבאוהאוס בתל אביב


הבאוהאוס היה שם בית ספר ללימודי מקצועות העיצוב והאדריכלות שהוקם בגרמניה בין שתי מלחמות העולם ואשר השפיע בצורה ניכרת על העולם בו אנו חיים. בית הספר חיבר בין שיטות ייצור תעשייתיות לבין עיצוב פשוט ונקי ונחשב לחדשני ופורץ דרך. בבאוהאוס לימדו מיטב המורים של אותה התקופה אשר הכשירו דור של מעצבים ואדריכלים שהפכו ברבות הימים למובילים ולמשפיעים בעצמם. כפי שאפשר להבין ממשמעות שמו בגרמנית (באוהאוס=בניית בית), מטרת העל של בית הספר הייתה הבניין, וכמו ביתר תחומי העיצוב גם באדריכלות הציע בית הספר מבנים חדשניים שהיו על טהרת הפשטות המודרניסטית של תחילת המאה העשרים. במבנים נעשה שימוש בצורות גיאומטריות ופשוטות, החיפוי בהם היה חלק ללא קישוטיות שלא לצורך, מבנה הבניין והדירות היו פרקטיים וענו לצרכי הדיירים והבניה הייתה מהירה ובטכנולוגיה חדשנית. כל אלו התאימו לתנאים באירופה שלאחר מלחמת עולם הראשונה ומשם התפשט הסגנון במהירות לכל העולם וניתן לו השם "הסגנון הבין-לאומי" (בארץ השם הזה לא השתרש בקרב הציבור הרחב וכל המבנים בסגנון זה מכונים באוהאוס).




מבני באוהאוס ברחוב תל-חי בהדר. צילום: מאיר ארזי.


כמו לשאר העולם גם לישראל הגיע הבאוהאוס באותם השנים (אמצע-סוף שנות העשרים ותחילת שנות השלושים של המאה הקודמת) והוא התאים לישוב היהודי החדש כמו כפפה ליד בהציעו בניה מהירה, זולה ויעילה, סגנון חדש שלא מתכתב עם העבר ודירות פרקטיות המתייחסות גם לאקלים המקומי. דוגמאות לסגנון הבאוהאוס ניתן למצוא בישובים רבים בארץ מאותה התקופה כאשר בין השכונות עם ריכוז גדול של מבנים בסגנון זה אפשר לציין את רחביה בירושלים, מרכז תל אביב והדר בחיפה.



מבני באוהאוס ברחובות יוסף וירושלים בהדר. צילום: מאיר ארזי.


מאז אותם ימי חלוצים המבנים התיישנו, הטיח התקלף, נוספו תוספות שכיערו ועיוותו את החזיתות והסגנון כולו כמו נשכח, עד שלפני כעשרים שנה אז החלה התעניינות מחודשת בסגנון וערכו האסתטי-עיצובי זכה לעדנה. הכרת אונסק"ו על חלקים בתל אביב כאתר מורשת עולמי תחת הכינוי "העיר הלבנה" שמו תג איכות על המבנים האלה אשר הולידו תקנות שימור ואלו הפכו לבעלות ערך כספי. התוצאה לכל אלו ניכרת כאשר מאות מבני באוהאוס בתל אביב שומרו ושופצו בשנים האחרונות מה שהפך את השיטוט במרכז תל אביב לחגיגה לעיניים. עושר כזה של מבנים, פרטים, צורות וקומפוציזיות בסגנון הזה ובריכוז הזה קשה למצוא במקום אחר בארץ מלבד...בחיפה!



מבני באוהאוס בכרמל: מימין מלון לב הכרמל שנבלע בתוך בית אבות, במרכז בית גוטל לוין בשדרות מוריה, משמאל בית מגורים ברחוב אלחנן. צילום: עומרי זילכה.


את מבני הבאוהאוס ניתן למצוא בריכוזם הגדול ביותר בעיר בשכונת הדר אבל מבנים רבים נמצאים גם בכרמל הותיק, בבת גלים, בעיר התחתית ובעוד מקומות. הערכות מדברות על כך שיש אלפי מבנים בסגנון הזה בעיר, כמות השווה או אולי אף עולה על הכמות בתל אביב. אבל לא רק בכמות המבנים חיפה בראש אלא ובעיקר באיכות. בשל הרכב האוכלוסייה החיפאי שהיה שונה מזה התל אביבי, בחיפה אנו מוצאים גם מבני באוהאוס מחופי אבן, מבני באוהאוס עם נגיעות של אדריכלות ערבית ועוד שילובים כאלו ואחרים ההופכים את חיפה לבירת הבאוהאוס האמיתית בארץ. דוגמאות לסגנון הזה בעיר רבות אולם מספיק לציין את שוק תלפיות שבמימדיו ובעיצובו אין לו מתחרה בארץ כדי להבין את גודל האירוע.



מבני באוהאוס בהדר ובעיר התחתית: מימין ברחוב בר גיורא, במרכז ברחוב הנמל ומשמאל ברחוב הרצליה.


תל אביב יודעת לחגוג את הבאוהאוס שלה ויודעת לעשות את זה טוב אבל בחיפה הבאוהאוס נאבק על חייו. רשימת השימור שבעירייה רחוקה מלהכיל את כל המבנים הקיימים בסגנון זה, כל סקרי השימור שהציעה תכנית המתאר טרם הושלמו עד היום, מחלקת השימור מצומצמת בעובדים (מסורים ככל שיהיו), לחלק גדול מהציבור החיפאי (והישראלי) אין כלל מושג שהאוצר הזה קיים בעיר וההון הפרטי הדרוש על מנת לשמר ולשקם את המבנים האלו מדיר רגליו מהעיר כי זה לא משתלם כלכלית. מבני הבאוהאוס שלנו המדהימים ביופיים הולכים ומתפוררים, מתנוונים, נסדקים ומתכערים. הם קמלים לנו בין הידיים. הגיע הזמן שנכיר ונוקיר את העושר שיש לנו בעיר, נפעל להצלת המבנים, לשיקומם, לחידושם ונהיה גאים בהם. אין שום סיבה שתסעו שעה לתל אביב אם במרחק של עשר דקות אתם יכולים לשוטט בהדר ולראות את העושר הזה, אם רק יהיה מי שיאיר עבורכם בזרקור על המבנים האלו. שנת המאה לבאוהאוס (יחד עם הרוחות החדשות אשר נושבות מלשכת ראש העיר) הינה הזדמנות נהדרת להעניק לחיפה את התואר "אתר מורשת עולמי" בכל הקשור למבני הבאוהאוס ולעורר את הדיון הציבורי בהם על ידי כנסים, סיורים, ימי עיון ופרסומים אשר יכולים להיות בהשתתפות בתי הספר לאדריכלות המצויינים הקיימים בעיר.



מרפסות ופרט כניסה במבני באוהאוס שונים בעיר. צילום: עומרי זילכה.


יחד עם זאת העיריה צריכה להשלים במהירות את סקרי השימור, רשימת השימור ולהתחיל לגבש תמריצים ליזמים אשר ההון שלהם דרוש לטובת השינוי. אבל יותר מכל צריכה העירייה להפשיל שרוולים, לשמר ולהכניס רוח חיים בשוק תלפיות אשר במצבו הנוכחי מהווה תעודת עניות לעיר.


עד אז נסתפק בספרים שיש על הנושא ובאירוע בתים מבפנים אשר עתיד לעסוק בבאוהאוס בחיפה בסוף חודש נובמבר (וגם אני אדריך שם סיורים אז תבואו).



©2018 by פינת רחוב - בלוג עירוני חיפאי. Proudly created with Wix.com

This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now